חידת יוגב אוחיון נמתחה ונמתחה ועד יום שלישי הגיעה, בשל ענייני פיינל פור, יום הזיכרון ושאר כהנה וכשמה מועדים, מטלות ומשימות חשובים ביותר, מה פחות ומה יותר. ועכשיו, מבלי להרחיב יותר מדי, הנה הפיתרון המלא: יוגב אוחיון מכדרר מול אלישי כדיר, אוסישקין-האולם, 2005, גמר בתי הספר התיכוניים, עמק החולה נגד בליך.

היו ימים.

וגם: ימים היו.

אוסישקין איננו עוד. שלומם של כדיר ואוחיון טוב, תודה.

עמק החולה ניצחה אז 72-79. היענות רבה היתה מצד העם הפעם וזה יפה ונאה. אוחיון קלע 21 נקודות, הרביץ 10 אסיסטים וחטף 6 כדורים. כדיר סיים עם 25 נקודות ו-23 ריבאונדים מלאי הוד והדר.

נפסח הפעם על הפתרונות השגויים והופה, ישר אל שועי עולם שזיהו והשיבו על כל הפרטים:

יגאל ניימן, רועי נחום, יוסי הראל, כפיר גדליהו, מיכל מלל, יחיעם גץ, דן שלא הזכיר את שם משפחתו, צורקה המכובד שעל פרסום שם משפחתו ויתרנו זה מכבר, אוהד גרייבסקי, אוהד בלי שם משפחה, ברוך קרמר, אלמוג יעקבי, שי גרץ, עמית סקל, שמעון בן עטר, נעם כהן, יהונתן אליהו, מעין אפרת, עמית בן דוד, אסף סדן.

גילעד שחר, רונן גורביץ', ליאור ונדל, שליימל בן אקון, גיא רחמני, מתן גרף, סר ש. הרמלין, חגי אברמסון, אורן עפרון, אורי גובר, אבישי סלונים, יואב פינקלמן, אורי ושירה ברזל, איתן פרי, עמית לוין, ליאור בלי שם משפחה, גלעד ערמון, איתי גרשון, דני סמיד, יניב דולב, אלישע פודרבייטל, איתמר רייצס, חגי זינגר.

כל שאר הפותרים – והיו לא מעט כאלה - נפלו באחד הפרטים לפחות בין אם השנה, המיקום, הקבוצות שמשחקות זו נגד זו או זהות השומר על אוחיון. לחילופין, מסרו תשובה לא מלאה. אחד, למשל, ענה היטב על הכל חוץ מלומר מיהו השחקן ששומר על אוחיון, יו נואו.

אז מה עשינו בזה? לא עשינו. התשובה נפסלה, 'צטער.

מבין כל התשובות, כמקובל, אשלוף אחת. והפעם – אבישי סלונים שכותב: האיש ששומר על יוגב אוחיון בתמונה הינו אלישי כדיר. המשחק - גמר ליגת העל לבתי ספר תיכוניים. השנה - 2005. האולם - אוסישקין ז"ל. הקבוצות - עמק החולה כפר בלום [אדום + נתי כהן], בליך רמת גן [לבן + דני פרנקו]

משחק ענק זה היה. אלישי ויוגב היו באותה שנה בכמה דרגות מעל כל הליגה, ובמונחים מקומיים זה היה מפגש טיטאנים סטייל לארי-מג'יק. שני השחקנים הופיעו למשחק בענק והשתלטו עליו לחלוטין, בקרב שנראה היה שילך עד השריקה האחרונה, אולם בניגוד לגמר הפיינל פור 2010 ההסתבכות של אלישי כדיר בעבירות מיותרות היתה משמעותית מספיק בשביל לאפשר לגליליים לברוח ולנצח את המשחק 72-79, אם זכרוני אינו מטעני.

לא הרבה שחקני בוגרים ברמות הגבוהות יצאו מאותו משחק. דן ווליס מהגליל משוטט במחוזות הלאומית פה ושם, ויונתן זילברמן שנתן עבור הרמת-גנים את משחק חייו באותו גמר ניסה את מזלו ב..תחזיק חזק.. אודישנים של "נולד לרקוד".

ומוסיף הנתין המכובד עמית סקל:

משום מה, ואולי אני טועה כאן, נדמה שיוגב ואלישי היו האחרונים שצמחו מתוך ליגת העל לתיכונים והפכו מיד לשחקנים לגיטימיים ומובילים בליגת העל, כפי שקרה בעבר עם גיא גודס, ליאור ליובין, ועוד רבים וטובים. לא יודע אם אין מספיק מקום לשחקנים ישראלים, או שאולי הם פשוט לא טובים מספיק (ולראייה הישגי הנבחרות הצעירות בשנים האחרונות), אבל רובם היום מוצאים את עצמם בליגה הלאומית והארצית.

ועוד פרט קטן ונחמד: ספק אם אלישי כדיר היה מדמיין שכמה שנים אחר-כך הוא ישחק במדי גלבוע/גליל שהוקמה על חורבות הפועל גליל עליון, קבוצת הבית של יוגב, ודווקא איתה יזכה באליפות. אכן, מנפלאות הכדורסל בישראל.

העברתי את כל שמות הפותרים לענק הרוח והקומה הקרואטי, מר אנ-דנ-דינו ראדג'ה, ואחרי שהתרשם מהכמות של שמות ישראליים שעליו לקרוא, הוא החזיר לי SMS ועל פיו הזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

אסף סדן!

יאאא אולוהייים, אסף! זכית במחשבון כדורסלע-האתר ובמדבקה נלווית, לא צחוק.

מעכל? מפנים? קולט? תופס?

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם מחשבון ומדבקה ריחנית, לא פחות ולא יותר.

ועד כאן להפעם חידת אוחיון וכדיר באוסישקין-האולם.

אחת חדשה כבר ממתינה לכם, צאו ופצחו אותה בעוז, דייקנות, שקיקה ומרץ.

בהצלחה ושלומות ונצורות בשלב זה.