ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, אני לא מבין את הדיבורים על "אנחנו קבוצה חולמת, נמשיך לחלום עד יום חמישי, יש קבוצות שמצפים מהן לנצח ויש קבוצות שחולמות לנצח".

אלה דיבורים שמתאימים אולי למאמן של עונה ראשונה כמו ליאור ליובין, אבל לא לקבוצה שמשמשת כרגע כאלופה מכהנת. וכזכור, ליובין היה חלק מהזכייה בעונה שעברה. חלק שווה זכויות, כפי שהבהיר עודד קטש לפני המשחק אתמול, וקל יותר להבין אחריו.

היריבה בגמר אומנם הפסידה רק פעם אחת העונה לקבוצה ישראלית, אבל בערב אחד וגו' – אתם כבר מכירים בעל פה את כל המשפטים שקשורים לפיינל פור מאז שהגיע להתארח כאן לפני שש שנים. כנראה שראה כיצד חטף ראש שבט האפרים בומבל'ה נאה אחרי שהכריז שהסיכויים נוטים לטובת ראשל"צ והחליט שעדיף לחלום מאשר לנאום. נו, נגיד. שיהיה.

היידה-גוני של רן בורוכוב-סוקולוב הוא בובה של שחקן, בעיקר כי הוא לא נראה שחקן ולכן מפתיע בכל פעם מחדש לראות אותו מתעלה ומצליח. ברם אולם ואף על פי כן נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהאיש יותר מדי מסתבך ומתנצל. הוא לא בוטה ומפריז כמו גיא פניני, אבל שליחת הרגל שלו להכשיל את יוגב אוחיון ואחר כך עוד תקרית בסיום שעליה טרח להתנצל, מזכירות אירועים אחרים שבהם היידה-גוני היה מעורב.

הם הולכים ומתרבים אגב, האירועים. אז או שרב"ס ייקח אותו לשיחה צפופה אחרי שכבר הישעה בעבר את ה"היידה גוני נזעק מבין הגלים", או שאני הולך להשעות אותו לכל תקופת הפגרה ומסיר אותו מרשימת בעלי הכינויים של כדורסלע-האתר.

מצד שני, כשחושבים על זה שוב ורואים במשחק הגמר גם את פניני וגם את יזרעאלי, יכול להיות שעלינו פה על סטארט-אפ: כזו צריכה להיות דמותו של הכדורסלן הישראלי. היידה, הרגע נוסד: 2,000 שקל עם קואוצ'רים והופעות אורח של פניני והיידה-גוני, שבועיים צפופים וחמים במכון ווינגייט הקיץ. לרישום נא לפנות ל'דבר אלי יפה'.

ובעניין אחר: שמעתי את מאמננו האדמוני לשעבר מתייחס להרכב של הפועל ירושלים ואומר משהו בסגנון: "הוכח שאין תחליף לסקואטינג טוב והבאת זרים מתאימים". הוא אמר את הדברים בהתייחס לחיים הקלים שעשה לעצמו עודד קטש כשהביא אך ורק זרים שכבר הופיעו בליגה ומכירים את החומר. אני נוטה שלא להסכים עם מאמננו, אף שדבריו בדרך כלל ערבים לאוזניי ואני מוצא את עצמי מסכים וגם לומד.

אומר זאת כך, יונית: המחשבה מאחורי החתמת רנדל ודאוול וסולומון וריץ' וקלנסי ו-וויליאמס היא שהצטיידות בהם תחסוך זמן של השתפשפות, הכרת הליגה, התאקלמות, הכרת השחקנים והשופטים ושאר עניינים שיכולים לקחת מספר חודשים, עד שהם מוטמעים בזרים חדשים. כמעט כמו הרצון להביא שחקנים שכבר חוו פעילות בכדורסל האירופי, על פני כאלה שזה עתה יצאו לראשונה מארצות הברית. לגבי שני הראשונים מדובר גם בעבותות אהבה, לא נכחיש זאת, ובאמונה שקשר טוב ומוצלח שנוצר לא צריך להפר, שצריך המשכיות ועוד כהנה וכשמה. הרי אם קטש היה יכול הוא היה מעביר לירושלים גם את פארגו, מקל וכדיר.

כך או אחרת, אחרת או כך, ללכת על זרים מוכחים זו בטח לא טעות, להיפך. אמור להיות כאן יתרון מסוים. העניין הוא כנראה המינון ועדיף אולי לשלב בין שחקנים שכבר שיחקו כאן לכאלה שעדיין לא. אלה שהיו פה מביאים איתם ניסיון והיכרות עם הסצנה, ואלה שלא - מספקים את הרעב והרצון להוכיח ולהתקדם. יחד סביר שתצא ארוחה טובה.

בעוד בירושלים כל הזרים הם בעלי ניסיון בליגה, בג"ג הפקות ואירועים, למשל, יש רק אחד ששיחק פה קודם, קילינגסוורת', והשאר עושים עונה ראשונה: מקלינטון, קרטר, ביגס, פלס. אם להוסיף את ווילקרסון, גרין וליונס שהחלו את העונה והוחלפו, המאזן עומד על 2-6 לטובת זרים שאף פעם לא שיחקו בליגה הזו.

אני חושב שג"ג בגמר לא בגלל העניין הזה, אלא בזכות העובדה שהחבר השדוף ל"ל הצליח להוציא מהקבוצה שלו יותר בלי כל קשר לרזומה של הזרים. אם קטש היה משחק אחרת עם החומר שלו בירושלים, ובעיקר אם היה מוצא דרך לאזן את הסגל, להפיק מסם קלנסי יותר ולטפל באופן מוצלח בציוותים של הגארדים – אפשר היה לגלות שחבורת הזרים של ירושלים יכולה להוביל אותה לגמר, גם מבלי שקטש טרח על סקואטינג טוב בקיץ.

ולסיום, מייל טרי מהבוקר של הנתין הנאמן יותם בזו הלשון:

"בדיקה זריזה מעלה את הנתון הבא: מתוך כל חביבי הסיפרה יש רק שלושה "לבנים": האח, גיל; העוזר-שהיה מאמן-וחזר להיות, אולי, מאמננו לעתיד, גודס; ובעלה של דגנית שטיינהאור. כלומר שלושה ישראלים כחול לבן.

אם יורשה לי לצאת בספקולציות על פי שום דבר אמיתי, דומני שהם נבחרו על פי המשמעות הכי עמוקה של התואר "חביב", ולא בהכרח בגלל שהם היו כרישים אחד-אחד (כמובן עם הסתייגויות מסוימות, אבל בטח בהשוואה לזרים שמופיעים לצדם).

אם נחתור לסיום הדיבור, אזי שמכל הזרים החביבים אין ולו לבן אחד לרפואה. האומנם הגיע תורו של הצ'אק, שלמרות כל התמונות שהנשיא מקפיד לנפק, עדיין נראה ונשמע לי כמו דמות בסרט של ניקולאס קייג'? וכבר קבעו רבנן, אם נחיה גם נראה".

ועל זאת יש לומר: פאנץ' ליין מוחץ טוב מזה לא יכולתי להמציא בעצמי.

שלומות ונצורות בשלב זה.