גל מקל לא הגיע ל-10 נקודות באף אחד מארבעה המשחקים של ג"ג הפקות ואירועים נגד מכבי ת"א העונה. הממוצעים שלו מול מכבי היו 7.5 נקודות ב-31% מהשדה ב-29 דקות.

הממוצעים העונתיים שלו בקטגוריות האלה הם 12.8 נקודות 47.7% מהשדה ב-32 דקות במשחק על פני 33 משחקים בסך הכל.

אם מקזזים את המשחקים נגד מכבי ת"א מהרזומה של מקל העונה הנתונים קופצים ל-13.5 נקודות, 49.5% מהשדה באותו מספר דקות.

וזה מראה, כמובן, שני דברים: אחד - שמכבי ת"א של העונה באמת ידעה לעשות עבודה טובה ויעילה כשהחליטה להתמקד בשחקן יריב ולמזער את הנזק שהוא עושה, בטח ברמת ליגת קזינו. שניים – שבדיוק כמו שהוא חייב לשפר את הקליעה שלו מבחוץ, מקל עוד צריך להתקדם ולהשתפר בתחומים נוספים. שחקן ברמה גבוהה לא אמור לספוג נפילה די דרמטית כשהוא מתמודד נגד הכי טובים. אם לא להשתפר מולם, לפחות לא לדעוך.

הלאה.

דגן יבזורי חווה כנראה את המשחק הכי מייאש שהיה לו מאז הגיע לליגת קזינו. 30 דקות, 0 נקודות, זריקה אחת וגם היא מאוד לא נוחה. האידסונים שרפו אותו בהגנה, התיאום הקבוצתי לא עבד. זו היתה הפעם הראשונה שיצא לי לראות את הבחור הכל-כך-נינוח-עם-קסם-אגדות-בעיניים-הזה מאבד את הסבלנות ואת העשתונות. יותר מדי פעמים הניף זרועות בתנועות ייאוש, יותר מדי פעמים בא בטענות לשחקנים אחרים בגלל חוסר תיאום הגנתי.

תירגע, חבוב. תירגע. קצב ההתקדמות בקריירה שלך כל כך מרשים, שאין ברירה כנראה אלא לתייק בין שלל ההופעות גם משחק נאחס נוראי אחד. זה יעבור, אל תוריד את הראש. למעשה, זה כבר עבר.

היידה, עוד אחד.

עומר בנוביץ' דיווח באחד מפסקי הזמן, שהיידה-גוני אמר לעידו קוז'יקרו לעזוב את התרגילים ואת ההוראות לרגע, ושלא מעניין אותו כלום – שהסוסון-קיר בטון ינוע והיידה-גוני כבר ימצא אותו. אכן כי כן, זה בדיוק מה שהיה: גוני הלך על דעת עצמו, הקשית כדור שקוף וצפוי מדי למרכז הרחבה כמו הביפיונר שהוא והנדריקס או מי-זה-היה-שם חטף בקלות. היידה-גוני, יש לך מאמן, יש לך. די עם השטויות.

ויש עוד.

כתב היום מאמננו האדמוני לשעבר, א. אדלשטיין, שקורטני פלס הוא שחקן יורוליג. עכשיו ככה: פלס תפס את העין, לא נכחיש זאת, ולא רק בגמר אלא בעוד כמה וכמה (וכמה!) משחקים העונה. ברם אולם ואף על פי כן נזכיר לאומה כי החבוב שיחק משהו כמו עונה וחצי בליגה בקפריסין ועוד חצי עונה בישראל. נוח לקרוא לו שחקן יורולגי אחרי שהצ'אקות לשלוש נכנסות באחוזים מצוינים, אבל האם היה מאמננו האדמוני מגדיר אותו כשחקן יורוליג גם לפני כן, כאשר עמד על 2 מ-17 לשלוש בחמישה המשחקים האחרונים? או כשסיים עם 1 מ-6 מהשדה נגד בני השרון? או 1 מ-6 נגד חולון באחד ממשחקי הפלייאוף?

מאמננו רוצה לומר, אני מניח, שלבחור יש פוטנציאל להיות שחקן לאורך שנים בקבוצת יורוליג וטרם מיצה את הפוטנציאל. וכאמור, הטיימינג לפעמים הוא חזות הכל. אחרי 25 נקודות בגמר הפיינל פור "קוראטני פלס שחקן יורוליג" יושב טוב.

קטנה אחרונה לסיום? קטנה אינדיד.

ג'ק מקלינטון זכה בתחרות השלשות באולסטאר שהתקיים בגן נר. איכשהו, יותר מאשר אני זוכר את זה קורה, אני זוכר את שימי ריגר מהמר על זה "בחמישיות", ופוגע בול לא לפני שהוא זורק משהו על האוניברסיטה שממנה מקלינטון יצא. אחרת זה לא שימי ריגר, כן?

כך או אחרת, אחרת או כך, 11 משחקים עברו בין הפעם האחרונה שג"ג שיחקה נגד מכבי ת"א לבין המפגש הנוסף שלה איתה אתמול בגמר. בטווח הזה הוא קלע רק 3 מ-22 לשלוש (13.6%) ובעשר הדקות שקיבל בגמר מל"ל המולך על ג"ג לא זרק אפילו פעם אחת משם. גם נגד ירושלים הוא לא קלע שלשה (0 מ-3). איבד לגמרי את הביטחון, איבד. ואולי גם את הצ'אנס להמשיך בעונה הבאה.

עוד צ'ופצ'יק והולכים: בערב בו אולימפיאקוס הפסידה בבית לפנתינאייקוס בפתיחת סדרת הגמר ביוון, סחור-סחור סחורצאניטיס זכה באליפות עם מכבי ת"א. אם כי – ובואו לא נכחיש זאת – הגיע להישג עם מספרים לגמרי טיפוסיים לתקופת אולימפיאקוס שלו: 10 דקות בלבד, 9 נקודות ו-4 מ-4 מהשדה. מה שלא מספיק שם, הולך פה יופי.

שבת המלכה בפתח וחם, חם. זמן לנוח קצת, לעצור את סיבוב הרולטה. סופית, רשמית וחד משמעית: ליגת קזינו תמה לעונה זו.

או כמו שאמר צ'אק "באז לייטייר + וודי השריף" אידסון: "אני עייף ומרגיש בעיקר תחושת הקלה".