ענייני דיומא ודלילה לפנינו, כי צריך לנקות את השולחן.

באיחור נשיאותי אופייני בן מספר ימים אני רוצה להגיב לדבריו של החבר רן בורוכוב-קפלינקוב שטען: "... ולא משנה שמיכל זוארץ ושות' עצרו כל עשרים שניות את המשחק לטובת שעשועוני זבל בהם חולקו חולצה ותקליט".

נאה אמר, נאה גם דרש. אשקול להעניק לו נאה על האמירה הכללית. אכן כי כן, משחק ממוצע בליגת קזינו נמשך יותר זמן, יש להניח ואף להניח יש, מאשר משחקים במקומות אחרים. עודף פרסים, שלל וריאציות, מספר רב של מגישי דקה וחצי כאלה, יו נואו, שלא שולטים בזמן וגולשים לשלוש דקות.

הנה זה העדין בעל האינטונציה שאינה משתנה לעולם מכריז על יוסי "אוהד הפועל חולוווווווווווון" להבדיל מאבי "אוהד מכבי חיפההההההההה". והנה ההיא המחוספסת ("יאללה, גבר-גבר, נראה אותך קולע"), וההיא, היפה, אבל למה היא כל כך צועקת וכמובן זוארץ. ואיפה זו שפרשה, יעל דואני? נעלמה כלא היתה.

לא מת על זה.

אבל, יש אבל.

הקהל במגרשים אוהב וזה מה שחשוב. הוא נרשם לתחרויות, הוא מנסה את מזלו, הוא יורד למגרש ומנסה כוחו, לוקח בחשבון התבזות אייר בול, וממשיך לנסות. ובסוף גם זכה. אמור לי נא מר רב"ס, אם היית זוכה בחמישים אלף שקל כמו הבחור ההוא שזרק וקלע בפיינל פור – גם אז זה היה "שעשועי זבל וחולצה ותקליט"?

לשיטתו של רב"ס, אני מניח שהתשובה היא כן, גם אז.

אלא שעכשיו אלה יהיו שעשועוני זבל בהם מחולקים חולצה ותקליט, וגם מסדרים לרב"ס שקט לחצי שנה.

עד כאן מסר בלתי צפוי, סתם משהו ששכחתי ממנו, לחבר הדירקטוריון רב"ס-קפלניקוב. זה שאנחנו יושבי בית וכורסה שממעטים מאוד-מאוד לרדת למגרשים, לא אומר שהעם אינו אוהב זאת. אליטה-מה-אליטה, נציגיו של העם אנחנו בסופו(קליס) של עניין.

מה עוד?

תיישון ג'יימס חתם במכבי ת"א. אנחנו יודעים, מריחים, שומעים וקוראים על זה במשך חודשים. אני לא יכול לומר את זה באופן ברור, אבל מותר לי לשער שהסיפור הזה סוכם ברמת הקריצה ותקיעת הכף הוירטואלית מזמן-מזמן. אישית, ראיתי את תיישון ודייויד בלאט מסתחבקים במשחק האולסטאר אי-שם בינואר-פברואר או מה שזה היה, באופן שאינו מותיר ספקות. המבט הזה בעיניים. יש שם משהו. כמו לראות זוג צעיר שמפתח רומן, אבל עדיין מתבייש להודות או לגלות או לספר, אבל שפת הגוף מסגירה את זה.

נאמר את זה ככה: לא יודע אם היה סגור עקרונית-תיאורטית או איך שתקראו לזה, אבל בלאט רצה בו. וכשמכבי רוצה בך ואתה שחקן של בני השרון, ג"ג הפקות ואירועים, חולון או ראשל"צ או לא משנה מי, ברוב המקרים אתה שם בסופו של דבר.

ובואו לא נשכח את המייל המפורסם של עומר הרץ מ-15.3, שכבר אז סגר עניין לגבי התיש בכדורסלע-האתר. חפשו אותו בארכיון, ותוציאו לשון לכל מי שמתיימר לספר שפרסם את הסיפור הזה לפני יומיים, שלושה או שבוע. היי, עומר הרץ הוא שלנו, עומר הרץ.

ברמת העד-כמה-יעזור-למכבי, מה יהיה, מי יהיה, איך ישחק וכמה וכל מיני כאלה - אין לי כוח, נו. שלחתי חצי קילו לוואן, ואין חשק לחזור על זה או לכתוב מחדש. מי שמאוד רוצה שיחפש שם הבוקר או בצהריים, מה גם שבטח נחזור ונעסוק בזה מתישהו אם באייטמונים ישירים ואם באמצעות מהדורת שאלותשובות.

אם כבר מכבי ת"א, שמתם לב איך בתוך פחות משבוע גם לנדסברג מועמד, גם אוחיון, גם רוט, גם הלפרין, גם נמאניה נדוביץ', גם תיישון חתם וגם בטח שכחתי כל מיני סיפורים אחרים? עולם כמנהגו נוהג: השוק ימתין, מכבי תבצע את ענייניה ואז השוק ייסע הלאה. ככה זה עובד פה ולא משנה אם חולון, חיפה, או ג"ג או ראשל"צ לוקחות אליפות. סיפור שחוזר על עצמה בכל שנה מחדש. לא נאהב זאת, אבל זה מה יש.

הלאה.

אי שם רחוק מאוד מפה מנהל בימים אלה מאמננו שחור השיער לשעבר, מולי קצורין, מלחמת חורמה עם קבוצתו אלבה ברלין ביריבה המהוללת פרנקפורט. רחוק מאוד מהעין הסדרה שם עומדת על 2-2 כאשר כל אחת מהקבוצות הפסידה בבית וניצחה את משחקי החוץ שלה. משחק מספר חמש יביא את ברלין לפרנקפורט. על פי הרצף, אלבה לוקחת. על פי ההיגיון, הגיע הזמן לניצחון ביתי ראשון בסדרה הזו. אם לא אמרתי, זה קורה בחצי גמר הפלייאוף. ואם לא אמרתי, משחק מספר 5 יתקיים ביום חמישי. סיפור חזק שראוי לפחות לאזכור. הייתי שמח לקבל פה שידור חי בטלוויזיה. למה לא, מה רע?

בסדרה אחרת נחנק מאמננו-הלאומי-נצחי-לשעבר עם ספרטק סנט פטרסבורג, לא יודע אם שמעתם. הוביל ב-19 הפרש במחצית, הוביל, במשחק חוץ שלישי וקובע נגד חימקי. והפסיד בסופו של דבר בשתי נקודות.

נרצה מאוד לדעת היכן יאמן בעונה הבאה מאמננו, האם יישאר לעונה שלישית בסנט פטרסבורג-הכרך, או שישוב למקום שנרצה לראותו בו: "יציע העיתונות", פעמיים בשבוע, מנסר את חלל האוויר בקולו הרועם. וזה לגמרי בסדר אם יפסיק לאמן לתקופה. אחרי הכל, תוך שנה-שנתיים הוא שוב בנבחרת במקום אריק שיבק. לאומי-נצחי, האין זאת?

עדכוני נשיאות לסיום: ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, השאלות לקונסטנטין פופה נשלחו אתמול. נמתין ולתשובותיו ונתהדר במהדורות שאלותשובות מכובדת ומעניינת, יש לקוות ולקוות יש.

שיינית, לממתינים ולמחכים ולמצפים: השמונה האחרונים שנותרו במרוץ ל'חביב נולד' יצומצמו לארבעה, אם נחיה, באייטמון שיופיע כאן ביום רביעי.

שלישית, אולי שמעתם ואולי לא: דיאן בודירוגה האליל התמנה לתפקיד המנהל הספורטיבי של כל הנבחרות הצעירות בסרביה, עתודה ומטה. זה נאה. זה יפה. זה מכובד. גם דיאן טומאשביץ', גיבור החידה המצולמת בשבוע שעבר, קיבל איזה ג'וב בהתאחדות. החבר'ה מתבגרים אל מול עינינו. ותיכף, בלי שנשים לב, יתברר שאפילו בבודירוגה שחור-השיער זרקה שיבה.

שלומות ונצורות בשלב זה.