כמעט עשרים שנה חלפו מסדרת הטוב משלושה בין אסטודיאנטס מדריד למכבי ת"א בעונת 1991/92 והשם ריקי ווינסלואו (מימין) עדיין זכור מאוד כאן בעיקר בזכות הסדרה ההיא. מה שאנחנו נוטים לזכור כאן בעקבות ההחלקה של דורון ג'מצ'י במהלך האחרון של משחק מספר 3, ווינסלואו זוכר בוודאי בזכות נתונים אחרים כמו, למשל, 32 הנקודות שקלע במשחק הראשון, או 6 הנקודות, להבדיל, שקלע במשחק השלישי. בין לבין הוא השחיל עוד 22 נקודות בגיים נאמבר טו.
כל כך זכורה הסדרה הזו, לפחות לי, שגם ממרחק עשרים שנה אני מצליח לדקלם בקלות, נניח, שמות של ששה שחקנים מהקבוצה ההיא של הספרדים: אורנגה המזוקן, הררוס הצלף, אזופרה הרכז, חואן אאיסה שכל העונה כמעט שלא קלע ונגד מכבי הגיע פתאום עם 20 נקודות במשחק הראשון וכמובן שני המאירקאים: ריקי ווינסלואו וג'ון פינונה.
זו היתה בסדרה מדהימה, לא פחות. מכבי ניצחה 97-98 במשחק הראשון ויצאה לשני משחקים בספרד. אסטודיאנטס פירקה את מכבי בשני עם 74-98 ואז, במשחק השלישי, ניצחה 54-55. הפוך לגמרי מהקצב של שני המשחקים הראשונים עם אחוזי קליעה נמוכים ורק 41% למכבי ת"א מקו העונשין (2 מ-6 למייק מיצ'ל).
איי איי איי, היו ימים וימים היו.
ווינסלואו, אם לחזור לאיש שלשמו התכנסנו, יכול היה לשחק בעמדות 2, 3 ו-4. הוא סיים את העונה ההיא עם 18.5 נקודות, 8.1 ריבאונדים ו-61% לשתי נקודות. היו לו תשעה משחקים עם 20 נקודות ומעלה ועוד ששה דאבל-דאבל בנקודות וריבאונדים. אם להאמין לנתונים ולהניח שאין כאן טעות, באחד המשחקים הוא הרביץ 28 נקודות ו-23 ריבאונדים נגד אריס סלוניקי. עם הניתור שלו והאוריינטציה המובהקת לריבאונד, זה בהחלט הגיוני.
לימין התגלגל החבר ווינסלואו לקאנטו, עיר שהייתי רוצה לגור בה ולו לחצי שנה או משהו, ואחר כך עד פו-אורטז נסע. משם, אגב, לקוח הצילום שלו שהופיע כאן לאורך כל השבוע האחרון. בהמשך יצא לטורקיה, התאזרח ושיחק שם במשך מספר עונות כשהוא עובר במרבית הקבוצות המרכזיות: מפנרבחצ'ה, דרך טלקום אנקרה ואולקר ועד אפס פילזן-שלנו בגיל 35 או משהו כזה.
היה שחקן-שחקן, נתקשה להכחיש זאת. לתקופה קצרצרה מאוד, שבעה משחקים בעונת 1987/88, שיחק במילווקי באקס לפני שנדד כציפור אל הקריירה האירופית. פה ושם שמו עלה כאן במהלך שנות התשעים כמועמד להפועל ירושלים. רק האל טוב יודע וזוכר עד כמה זה היה קרוב, נכון או ממשי.
כך או אחרת, אחרת או כך, הנה מספר פתרונות שגויים שהגיעו: באק ג'ונסון, אייזיה תומאס, מוסטפה סונקו, לורנס פאנדרברק (פעמיים). אכן כי כן, איש מהם אינו ריקי ווינסלואו החצי אגדי.
ומכאן לשמות שועי עולם שזיהו היטב את ווינסלואו, שהטורקים הדביקו לו לימים את השם המקומי רסאט פירינצ'יוגלו: איתמר רייצס, שי פיין, יואב פינקלמן, חגי זינגר, רועי לברן, רמי ניר, אייל אשתר, מירון לוי, מייקי, צורקה, בועז פרוג, עמית סקל, עודד אהרוני.
לפני שנעבור אל מבצע ההגרלה, ענק הרוח והקומה הקרואטי אנ-דנ-דינו ראדג'ה, נבקש לקרוא את תשובתו המקיפה של החבר עמית סקל. ואלה הם דבריו: טוב, האמת שבהתחלה זה לא היה קל, היה ברור שמדובר בליגה הצרפתית מאחר ושוגר ריי ריצ'ארדסון החצי אלילי לובש את חולצתה של אולימפיק אנטיב והשחקן שמשקיף הוא מפו אורטז.
פישפוש קל בעבר והופ הגעתי למסקנה שמדובר ככל הנראה בעונת 1994/95 בה נפגשו הקבוצות בגמר הפלייאוף הצרפתי, בסיומו דרך אג,ב ניצחה אנטיב בניצוחם של שוגר ריי ואחד דיוויד ריברס.
הימים ימים שבהם עוד עיטרו את הליגה שמות אגדיים: ריגודואים, דאקורים, ואוסטרובסקים למיניהם. והשחקן, כמעט שכחתי, זהו ריקי ווינסלואו, חברו לקבוצה באותה עונה היה קונארד מקריי האגדי לא פחות המופיע בלינק 'לזכרם'.
ווינסלואו, בוגר אוניברסיטת יוסטון, התחיל את הקריירה המקצוענית בספרד באיים הקנאריים, עשה עונת רוקי במילווקי אך לא תקע בה יתד וחזר לספרד לאוסטדיאנטס. קפץ לאכול פיצה וספגטי בקאנטו ואז העונה המדוברת באורטז, חזר לסארגוסה, ומשם למספר שנים בכל הגדולות של טורקיה, פנרבחצ'ה, טלקום אנקרה, אולקר ואקורד הסיום היה בפילזן בעונת 1999/00. אחר כך כנראה התעייף ופרש. סך הכל עשה קריירה יפה, הסתובב במקומות יפים והשיא: הגיע לחידת כדורסלע שנים רבות לאחר פרישתו".
העברתי את שמות הזוכים לחבר אנ-דנ-דינו.
הוא עיין בהם, בדק, חקר, מישש, גישש ואז החזיר תשובה ולפיה הזוכה הפעם הוא . . .
הוא . . .
הוא . . .
מירון לוי!
יאאא אולוהייים, מירון! זכית במחשבון ומדבקה של כדורסלע-האתר. מאמין? קולט? מעכל?
שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לשם מחשבון ומדבקה של כדורסלע, הנשגב שבאתרים, לא פחות ולא יותר.
ועד כאן חידת ריקי ווינסלואו. אחת חדשה כבר מצפה לכם.
פצחו אותה פצח היטב.
בהצלחה ושלומות ונצורות בשלב זה.