אני מניח שמשחקי מלים על שמו מוכרים לו היטב. לא פשוט לחיות תחת השם מייקל ג'ורדן, אבל כמה כיף כשזה קורה כשמסובבים את השם ומשחקים איתו על הלשון בנסיבות הנכונות.

המשחק בין קאנטו לבנטון טרוויזו פתח את עונת 2006/07 בליגה האיטלקית, כשאת עיקר תשומת הלב משך פיירולאיג'י מרזוראטי בן ה-54, שנרשם כקפטן של קאנטו ושותף בשתי הדקות הראשונות כדי להיכנס לספר השיאים כשחקן הכי מבוגר שעשה את זה בליגה ראשונה, או משהו כזה. לא התעמקתי, אבל תודו שזה יפה ומכובד עד מאוד ויותר מזה.

ואחרי שנגמר הטרראם יצאה בנטון טרוויזו קדימה, כהרגלה, ופתחה חזק תוך שהיא מבליטה את מרקוס גורי הפלאי, ומחזירה לחיים את ניקוס זיסיס היווני, שמאז הפציעה במשחק בין יוון לברזיל לא שיחק. ובקיצור, השחקנים של דייויד בלאט הובילו לאורך כל המשחק. אבל כל המשחק, כן?

זה נע בין 5 ל-10, ירד ל-4, עלה ל-9, וכל מה שנשאר היה לגלות מה ההפרש – האם ייגמר מעל לליין של 6 נקודות שהציבו למשחק (שוטה הנבואה פגע בול במשחק הזה, אתם מוזמנים לבדוק אותו), או מתחת.

אבל ההפרש הלך וירד, ואז הגיע מייקל. הפליימייקר בא ודפק שלשת ניצחון וגמר את המשחק עם ניצחון לקבוצה הביתית, 69-70. לטרוויזו בקושי נשאר זמן להשוות, זיסיס לקח זריקה אחרונה והחטיא. חלוד, נו, מה לעשות. ובינגו. 25 נקודות למייקל ג'ורדן, 5 שלשות, 3 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-10 מ-15 מהשדה ב-36 דקות.

התוצאה הזו מצטרפת לתבוסה של מלאגה מול ריאל מדריד במחזור הפתיחה ב-29 הפרש, ולהפסד הביתי של האלופה הצרפתית לה מאן באותה תוצאה ממש כמו כאן, בבית נגד דיז'ון. ככה מתנהגות ליגות תחרותיות. אני מזכיר לכם שבמשחק הפתיחה בליגת העל תתארח הפועל ירושלים בהיכל נוקיה כדי לשחק נגד איש הספחת ואנשיו. מישהו רואה תסריט כזה מתממש?

ומי זה הג'ורדן הזה? בן 29, 1.83, עונה ראשונה בליגה האיטלקית, יליד פילדלפיה. בעונה שעברה הוא הוביל לאליפות גרמניה את קלן. זה האיש, זה הסיפור. ויום טוב לך, דייויד בלאט ההמום ודאי.