בפיתרון שלו כתב אחד הנתינים: "לא ברור לי מה המיוחד בשני השחקנים האלו, הרולד מראזק בירוק ודריק דיאל בלבן". וואלאק, מעולם לא חשבתי בכיוון הזה. העניין הוא לזהות, לא? למה הם צריכים להיות חשובים או לא חשובים? וחוץ מזה, אצלנו כולם זוכים ליחס חם ברמה העקרונית, עד שיוכח שלא מגיע להם.

82 משחקים ב-NBA לאורך הקריירה, 3.1 נקודות ו-1.6 ריבאונדים היו לדיאל, ששיחק בשתי עמדות הגארד וכונה ספיד-דיאל. הוא פיזר אותם על פני סיאטל, טורונטו ואורלנדו. מספרים לא מרשימים במיוחד, אפילו לא מרשימים קצת, זה נכון. בוגר איסטרן מישיגן, נבחר במקום ה-52 בדראפט 1998 על ידי סן אנטוניו. מראזק, לעומתו, היה פחות או יותר הכדורסלן הכי טוב של שווייץ עד שיצא משם תאבו ספולושה ל-NBA.

מראזק מופיע כאן כשחקן וילרבאן, דיאל הוא חלק מוירטוס בולוניה. אכן כי כן, יושב וממתין לחילוף החבר אנטואן ריגודו רב הרשום, חבר בחיל התותחנים. יצא לי לראות את דיאל יותר מכמה פעמים: שחקן לא רע היה, לא נכחיש זאת.

בעונה היחידה שלו באיטליה (2002/03) הוא קלע 15.1 נקודות והוריד 6.1 ריבאונדים עם בולוניה בליגה האיטלקית. פגש גם את מכבי ת"א בטופ 16 של היורוליג באותה עונה. מכבי ניצחה בפאלאמלאגוטי בקלות 73:83, כל כך בקלות שהיה מעליב לראות אם אתה שחי על זיכרונות גדולים מהמועדון האיטלקי הזה. טל בורשטיין הרביץ 23 נקודות למכבי ובנו אודריך 18. דיאל סיים עם 10, כולל סל מחצי מגרש בסוף הרבע (תודה לנעם על העדכון).

בגומלין דיאל סיים עם 4 ובולוניה חטפה 27 הפרש במשחק שהתקיים בסלוניקי. זו היתה קבוצה מפורקת. ובשלב הזה, אגב, ריגודו כבר לא היה חלק ממנה. הוא יצא במהלך העונה לדאלאס כדי להצטרף למאבריקס.

לדיאל היו שתי תחנות אירופיות נוספות: פרישטרי מיוון, אליה הגיע כבחור צעיר לאחר שב-1998 היתה שביתה ב-NBA. כמה וכמה (וכמה!) שנים אחר כך עוד הספיק לשחק קצת בוולנסיה, אבל את מרבית הקריירה עשה בליגות חצי מקצועניות בארצות הברית. בן 35 וחצי כיום. למיטב ידיעתי, פרש ב-2009. שנה לאחר מכן נבחר לחמישיית העשור בליגת ה-ABA.

מראזק? קראו לו מוצרט, קראו לו. מוצרט של הכדורסל השוויצרי. הרבה שנים בפריי בורג, בלינזונה, לוגאנו ובתוך כל אחה חמש עונות בוילרבאן. ליגה צרפתית. התקדמות. הוא שיחק עשר שנים בליגה השוויצרית, זכה בעשר אליפויות שם ושבעה גביעים. היתה לו גם אליפות אחת עם וילרבאן ב-2002. שחקן חכם, קלע מצוין, בלט חברתית ומקצועית בכל מקום. לא יודע אם אי פעם יגיע לחיל התותחנים שלנו, אבל בחיל התותחנים השוויצרי הוא התותחן הראשי.

עד כאן ענייני חיוג מהיר ומוצרט. ועכשיו העניינים שלכם. תשובות שגויות: אנטוניו גריינג'ר וסאוליוס שטומברגאס. זהו. כל השאר זיהו נכון.

מי ומי בין שועי העולם? אדיר קמרי, שליימל בן אקון, גיא אנצ'לוביץ', איתמר רייצס, מיכאל גינוסר, יואב פינקלמן, סר ש. הרמלין האצילי, דני סמיד, אהרל'ה ויסברג, תני פרנק, ישראל רצ'שטר, עדי חביב, אבנר דובדבן, שי פיין, אורן עפרון, שמעון בן עטר, אורי גובר, מוטי אנגלשטיין, חגי זינגר, יוסי הראל, גיא פרקש, איתי גרשון,

ויסברג מוסר אגב, שהצילום לקוח מהאולם בצרפת, שם האיטלקים ניצחו, אבל עוד קודם לכן ניצחה וילרבאן באיטליה. וירטוס היתה אז סגנית אלופת אירופה. אחרים הוסיפו, שבמשחק הספציפי ממנו לקוח הצילום בולוניה ניצחה 74-88. 21 נקודות ו-9 ריבאונדים לדיאל, 7 למראזק.

העברתי את כל השמות לאנ-דנ-דינו ראדג'ה, ענק הרוח והקומה הקרואטי המצוי בחופשת קיץ לחופי הים האדריאטי. לא היה לו זמן בשבילנו הפעם, לא היה לו. אז הוא ויתר על רישום השמות על פתקים, פסח גם על הקיפול והערבוב והשליפה וביקש שאקרא לו אותם טלפונית.

"היה שם איזה אחד, ישראל, בוא נלך עליו, בוא נלך" – הוא אמר משל היה שליימ'ה לפחות.

"ישראל רצ'שטר?", שאלתי.

"אכן כי כן" ענה ראדג'ה, "כבד אותו במחשבון כדורסלע-האתר ובמדבקה נלווית".

כך שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

רגע, ראדג'ה כבר אמר, אז למה דרמה?

ובכל זאת: יאאא אולוהייים, ישראל! זכית במחשבון כדורסלע ובמדבקה נלווית. מאמין? קולט? מפנים? מעכל?
שלח לי את כתובתך המלאה חבר ותקבל עד לשם ממש מחשבון ומדבקה, חלק מליין מוצרי הנשיא האופנתיים.

זו היתה חידת דיאל ומראזק. אחת חדשה עומדת וממתינה רק לכם. פצחו אותה פצח היטב. היידה.

שלומות ונצורות בשלב זה.