מודה. ישנם ימים בקיץ שפשוט מצדיקים הינתקות חד צדדית, זריקת כל העטים והניירות לפינת השולחן הנשיאותי והרמת ידיים.

כצרכן קבוע של עדכוני כדורסל יצא שקראתי במהלך הימים האחרונים שתי ידיעות ב"ישראל היום", שבסיומן הרגשתי כמעט מותש. אחת מהן עסקה בהרכב ליגת קזינו לעונה הבאה, השנייה בלוח המשחקים של מכבי ת"א בליגה האדריאטית.

מבלי לפגוע בכבוד הכתב החרוץ כמובן, שעושה את עבודתו (ואם היו שומעים לי עבודתו היתה נחסכת, כי ביולי היו סגורים הכל ויוצאים לחופשה ארוכה) – זה לא לעניין.

הידיעה הראשונה נפתחה פחות או יותר ככה: מנהלת הליגה בנתה על 12 קבוצות לעונה הבאה, אבל אתמול היו בליגה 11 קבוצות, היום יש בה 10 ומחר ייתכן שיהיו בה שוב 11.

כבר לא זוכר, אבל נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שלא צלחתי את הידיעה הזו עד לסיומה. התחושה היתה שבלבול שכח גדול מזה קשה לאתר. ובעיקר, כשייגמר כל הסיפור הזה פשוט תודיע לנו מה נגמר, אוקיי? טוב לך, טוב גם לנו כקוראים.

יולי הוא חתיכת מסטיק, לא נכחיש זאת.

הידיעה השנייה ניתחה – קשה להגדיר את זה אחרת – את לוח המשחקים של מכבי ת"א באדריאטית. רשימת היריבות ותאריכי המשחקים אמנם לא צורפה משום מה, אבל אבחנות שונות כן היו שם והרבה.

למשל, מספר סופי השבוע שמכבי ת"א תיאלץ לעשות מחוץ לישראל, קונקשנים וחיבורים בין משחקי יורוליג לאדריאטית כדי לחסוך טיסות, רצפים כאלה ואחרים של משחקים בחו"ל לפני העונה, במהלך העונה ובסיומה. פירוט שלא החמיץ דבר מלבד ערנותי ההולכת ודועכת מרגע לרגע.

הרגשתי כמו אשתו של טל בורשטיין הכורעת תחת נטל גידול הילדים, לוקחת לידיה את העיתון ובודקת כל מלה בשש עיניים, כדי להעמיד את מערך המטפלות והסבתות בבית בהיכון כבר מעכשיו. להבדיל מהקודמת, את הידיעה הזו הצלחתי לקרוא עד לסיומה אבל יותר בזכות השתאות מאשר עניין נטו.

יולי הוא חתיכת מסטיק, לא נכחיש זאת.

היות שכלי התקשורת כאן גאים מדי, נפוחים מדי, עסוקים בעצמם מדי או אולי מקצוענים מדי (אם כי כמויות הלא יאה שעולות בהרבה על ה"נאה" מפריכות את הטענה האחרונה) – צמצום היקפי מדורי הספורט למינימום האפשרי לא תתבצע. נותר רק לצאת לנופש.

וכאן זה סיפור, כן? זכורני-היטב-אי-אז-בימים-ממש-לא-מזמן של"ל, המולך בג"ג, סיפר שקיבל שיחת טלפון ובה הצעה להחליף את קטש כמאמן הראשי. הוא שהה באותו זמן בחופשת גלישה בחופי סרילנקה. חוזר: חופשת גלישה בחופי סרילנקה.

לא יודע אם גלישה דווקא, אבל הייתי רוצה להחליף בין חשבונות הבנק שלנו כדי שאוכל לקיים חופשה ממושכת בחמש נפשות בטווח שבין קאנטו לטרוויזו, או בין אורטז לגראבלין, או בין ויטוריה למלאגה.

ואם לא, לפחות לקבל לכמה שבועות את המצב המשפחתי שלו.

ואם לא, לפחות את ראשו הנינוח, הפנוי והצלול. חכם גדול הל"ל הזה, עליו הרי אין חובת עינוגו של העם מדי יום פרט לשבתות וחגים. מה אכפת לו, הוא נוסע.

בהיעדר אופציה ממשית כזו, נצא לחופשה משפחתית כאן בארץ הקודש למספר ימים. ושם, הבטחתי לעצמי, תתבצע הינתקות מוחלטת מענייני המסטיק של יולי.