אליל היה ואהוב הקהל. ברניסלב פרלביץ', "באנה" בפי כל וגם ה"טייגר", שיחק במשך הרבה שנים בפאוק סלוניקי והיה המודל, המנהיג, חביב הקהל, פייטר אדיר. האיש שיחק כאריה, וכאריה הוא שיחק. בחורף, בקיץ, בסתיו ובאביב, עם או בלי פציעה.

הדרבים בין פאוק שלו לבין אריס של גאליס וינאקיס בין 1988 ל-1992, אז עזב גאליס לפאו – נו, מה יש להגיד. אתם יכולים לתאר לעצמכם לבד.

פרלביץ' (1.94, יליד 1966) החל את הקריירה שלו ב-1986 בכוכב האדום בלגרד, אבל כעבור שנתיים יצא ליוון והצטרף לסלוניקי כשהוא מקבל אזרחות יוונית בזכות שורשים יווניים במשפחה. ישנם כאלה או לא. אמת או בדיה? אם תרצו אין זו אגדה, ולך דע.

שמונה עונות רצופות שיחק בפאוק, שנים בהן הקבוצה הגיעה להישגים נאים כרפאל לפחות. שימו לב בני העם ובנותיו יען כי הקריירה כה מעוטרת, עד שאין ברירה אלא להיצמד אליה עונה אחר עונה.

ב-1990 פאוק הגיעה לחצי גמר גביע אירופה למחזיקות. ב-1991 היא עשתה עוד צעד קדימה, עלתה לגמר וגם זכתה בתואר היבשתי לאחר ניצחון על קאי סראגוסה (עם קווין מגי) 72-76. הוא קלע 31 נקודות ב-36 דקות, הסרבו-יווני עתיר הזיפים הזה, ושיחקו לצדו אז בפאוק פאסולאס-ליום-מנוחה וקני בארלו. אכן כי כן, דרבי בין מגי לבארלו מחוץ למכבי ת"א. בטח קיבל שורה וחצי במקומותינו האירוע המרגש הזה.

ב-1992 פאוק היתה אלופת יוון ושוב הגיעה לגמר המחזיקות האירופי, אבל הפעם הפסידה לריאל מדריד 65-63. פרלביץ' האליל שיחק 40 דקות וקלע 29 נקודות ליוונים. באותה עונה הוא היה מלך הסלים של גביע המחזיקות עם 25.6 נקודות ולא ירד באף משחק מ-17 נקודות. תותחן או לא תותחן?

ב-1993 פאוק היתה סגנית אלופה ביוון והגיעה לפיינל פור של היורוליג (גביע אירופה לאלופות אז, או איך קראו לזה). פאוק הפסידה 79-77 לבנטון טרוויזו ובה אליל הסיפרה, טוני קוקוץ' דה-גרייט, ופרלביץ' לקח 22 זריקות בלי בושה בדרך ל-21 נקודות מבלי לרדת מהמגרש אפילו לשנייה. בארלו היה עדיין איתו.

ב-1994 סלוניקי זכתה בקוראץ' אחרי ניצחון כפול, בית וחוץ, על טרייסטה (בודירוגה, ג'נטילה, פוצ'קה) ושוב סיימה כסגנית אלופה ביוון. לצדו שיחקו וולטר ברי וזוראן סאביץ' וגם המקומי אכילס ממציולאס שנדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שרק אני זוכר כאן את דבר קיומו והיותו חלק מהעניין אי-אז בימים.

ב-1995 הניפה את הגביע היווני כשפרלביץ' קולע 27 נקודות מוכתר ל-MVP של משחק הגמר אחרי 19 הפרש על פאניוניוס. ב-1996 היא הפסידה בגמר ספורטה לטאו ויטוריה 88-81. פרלביץ'? 34 נקודות וזה כשלצדו פג'ה סטויאקוביץ' שבגיל 18 שיחק 40 דקות ולא ירד מהמגרש (וקלע 20).

איזה שנים, יאאא אולוהייים! נשמע דמיוני על סמך השנים האחרונות והשליטה המוחלטת של פנתינאייקוס ואולימפיאקוס. ובקיצור, בחלק הראשון של התשעים פאוק היתה חזקה, חזקה מאוד. והיידה פרלביץ', היידה, היידה, היידה! החוט המקשר בין כל השנים האלו.

ואז נגמר הסיפור ופרלביץ' ניצל את חוק בוסמן הטרי כדי לעבור לקינדר בולוניה בקיץ 1996. הוא שיחק שם עונה אחת בלבד וזכה איתה בגביע האיטלקי. אחר כך חזר ליוון, אבל לא לפאוק אלא לא.א.ק אתונה, לשם שינוי, והצטרף לחברים המכובדים ויקטור-ויקטור בסיפרה והאדון ווילי אנדרסון. יחד עם הגיעו לגמר היורוליג ב-1998 והפסידו נגד בולוניה שהיתה ביתו רק שנה אחת קודם לכן. המשחק הזה ייזכר לתמיד בזכות התוצאה החריגה, 44-58 לאיטלקים. בשתי העונות שלו עם א.א.ק פרלביץ' הגיע פעמיים לגמר הגביע היווני, והפסיד לשתי הסלוניקאיות: אריס תחילה, פאוק אחר כך.

עונת הפרישה שלו היתה בפאוק, כצפוי, כמתבקש, כראוי. ובשנת 2000 חדל לשחק. אחר כך עוד עשה סיבוב כעוזר מאמן בפאוק לתקופה מסוימת.

אשתו היא בתו של זמר סרבי נודע במיוחד למבינים בתחום ובאזור, ובתו – יאאא אולוהייים! – היא לא פחות מאשר מלכת היופי של יוון לשנת 2010.

תותחן גדול, גדול מאוד. ולא ברור כיצד בזבז דירקטוריון כדורסלע-האתר זמן רב כל כך עד שהתפנה סוף-סוף, עמוק בתוך יולי 2011, להעלות על נס את פועלו ולצרף אותו לחיל התותחנים ההולך וגדל שלנו.

הנה לינק לרווחת העם.