שלומות לכולם,

בימים אלו, בהם מראים ביפ בכל ערוץ אפשרי, החלטתי ללכת לראות את משחקי ליגת הקיץ, ולבדוק מיהם הישראלים שיכולים לפרוץ העונה. החלטה אמיצה, לא נכחיש זאת, בעיקר לנוכח החום הכבד בחוץ.

אז הרי לכם כמה מסקנות מליגת הקיץ עד כה: ריישית כל, לידיעת הנשיא, אשר שימש כפרשן המשחקים בשנה שעברה, השמש כבר אינה מסנוורת את עמדת השידור וזאת משתי סיבות: הראשונה היא שסוף-סוף מישהו קיבל שכל והחליט להצליל את החלונות שמהן השמש הפריעה לנשיאנו בשנה שעברה עד השעה 18:12. הסיבה השנייה היא, שהעבירו את עמדת השידור לצד של שולחן המזכירות.

שיינית, מה יכול להיות רע בערב שמתחיל במילים הבאות של הכרוז: "ברוכים הבאים לבית מכבי לליגת לוטו קיץ, כדורסל עם ארטיקים". באמת מה רע?

אז מסתבר שהארטיקים לא רעים בכלל, זה הכדורסל שטעון שיפור. עד כה המשחקים נעו על הסקאלה שבין לא נעים לצפייה עד לקשה לצפייה.

חשוב לציין לטובה שהשנה הגיעו הרבה יותר אנשי מקצוע מהכמות שהגיעה בשנה שעברה. הרבה מאמנים באו לראות את השחקנים שמחפשים להוכיח את עצמם, בין אם מדובר במאמנים מהליגה הראשונה ובין אם מהליגה השנייה. קצת חבל שלא כולם זוכים לדקות משחק מספיקות.

תהיתי ביני לבין עצמי לבין אחי בעניין הזה, ובעניין העובדה שהליגה הורכבה משני בתים של שלוש קבוצות. שוב - שני בתים של שלוש קבוצות.

וזה עוד כשהיו 126 שחקנים (אם אני זוכרת נכון) שהתמודדו על בחירה בדראפט. לא עדיף היה לעשות שני בתים של ארבע קבוצות? בקלות יכלו לתת במה לשחקנים נוספים שנמצאים בצומת דרכים מבחינת הקריירה שלהם, וגם לגרום לשיטת המשחקים להיראות קצת יותר מסודרת ומובנית.

כך או אחרת, אחרת או כך, נראה לי שאת הקהל זה לא מטריד יותר מדי, ואולי אפילו טוב מבחינתו שאין עוד קבוצות שמשחקות. אפילו הייתה לי תחושה היום שהכרוז רצה להתנצל כאשר הוא הכריז על כך שהמשחק הראשון נכנס להארכה. המשחקים עד כה נראים כמו אסופה של ילדים שאיכשהו יצא שהם משחקים ביחד, והמשחק מתנהל פחות או יותר כמו בשכונה. לא בטוחה אם ככה השחקנים יכולים להוכיח את עצמם, אבל אולי זה עדיף מכלום.

עדיין, כמה שחקנים משכו את תשומת ליבי. ביניהם יונתן שולדברנד, שהוא מבין השחקנים הבודדים שטרחו להביא עימם שכל וראיית משחק לליגת הקיץ; ינעם אירם, שכבר בליגת הקיץ בשנה שעברה הראה ניצוצות ואלכס צ'וברוביץ' שגם שיחק בליגת הקיץ בשנה שעברה ואת העונה החולפת העביר באייסקאס הספרדית. לדעתי, הוא שחקן שיכול מאוד להוסיף לליגה שלנו, והוא רק צריך למצוא את הקבוצה שהוא יתאים לה באותה המידה שהיא תתאים לו.

עוד שחקנים שבלטו קצת יותר לעין מאחרים (לפחות לעין שלי) הם דן בנק, עומר שמידט ומתן מרציאנו. מקווה שניתקל בשמות האלה גם בשנים הבאות ושהשחקנים הללו לא ילכו לאיבוד.

עוד שם שאני רואה לנכון להזכיר הוא אופיר פרחי, ששיחק טוב וחכם בדקות שניתנו לו וגם חתם השבוע בג"ג של ל"ל. בטוחה שהוא יצליח שם ויוכל לבוא לידי ביטוי כראוי לאחר כל השנים האלו שהוא מזגזג בין הליגה הראשונה לליגה השנייה.

אגב, כל זאת מבלי להתייחס לשחקני הנבחרת האולימפית, שכן הם אכן משחקים כמו נבחרת, הם כמובן שחקנים
טובים ולא ניתן להשוות בין הנבחרת לבין שאר קבוצות ליגת-לוטו-קיץ-כדורסל-עם-ארטיקים.

חוץ מזה, שמתי לב שעמית תמיר ועידו קוז'יקרו לא חוששים גם ממרום גילם להשתטח על הפרקט כדי להשיג כדור אובד, וזה יפה וראוי להערכה, במיוחד כשהם משחקים על אותו המגרש עם שחקנים שנולדו בשנת 1994.

שמתי לב גם שילדים קטנים מתנהגים בצורה מאוד משעשעת כשהם רואים מישהו מפורסם. פתאום הם מסתודדים, דנים ביניהם איך לפנות לגיא גודס/ליאור אליהו/עידו קוז'יקרו וכו' ולפתע פתאום מאגפים את האדם מכל הכיוונים עם פלאפונים שלופים לצורך תמונה משותפת.

אכן משעשע, לא נכחיש זאת. עצם העובדה שיש להם פלאפון היא משעשעת, אבל זה כבר לא שייך לפה.

המשך קיץ טוב לכולם, וגם אני מצטרפת לתקוות הנשיא שאוגוסט ימהר לפנות את מקומו.

שירה