שלומות לעם היושב בציון ולאלה מאיתנו שנרטבו בניו-יורק-הכרך,

זמן קצר מאוד לפני תחילת אליפות אירופה בכדורסל, יורובאסקט באינגליזית, ואין לי ספק וספק אין לי שמשהו פה לא בסדר.

האתר של פיב"א-אירופה, זה שאתר האליפות עצמה שוכן בתוכו, לגמרי לא מוכן. סגלי הנבחרות נותרו כמעט כפי שהיו בתחילת הדרך. הניפויים שנעשו עם הזמן עד לסגלים הסופיים כלל לא מעודכנים.

בסגל ישראל, למשל, 20 שחקנים.

בסגל איטליה, למשל, 23 שחקנים.

בסגל סרביה, למשל, 17 שחקנים.

סתם דוגמאות, כן? וכל הנבחרות האלו כבר סגרו סופית את הסגלים שלהן לאליפות שתיפתח ביום רביעי.

האתר הזה מפרסם לאורך השבועות האחרונים את ההחלטות שמתקבלות בנבחרות השונות, אבל מתעלם מעדכון הרשימות משום מה. בחו"כ. מה בעיה לעדכן את הסגל דקה אחרי שמפרסמים ידיעה על ניפויים?

לעומת זאת, האתר של הליגה הספרדית מעודכן כמעט לחלוטין בכל הסגלים של אירופה. ולמה? כי הם מקצוענים, זה למה.

אבל מי שבאמת מעורר גיחוך בהקשר של אליפות אירופה הוא אתר היורוליג, שאיכשהו נדמה שדוחף עצמו בכוח לאירוע.

שבו בלול, שבו.

מבחינת החבר'ה שם אליפות אירופה היא עוד דרך להלל ולשבח את היורוליג, בעצם, ולא הרבה יותר מזה. מדווחים שם על מספר השחקנים הגדול במיוחד שיופיעו באליפות בליטא, כאלה שלאורך העונה משחקים ביורוליג וביורוקאפ.

בסקירת הנבחרות מזכירים, למשל, את חואן קרלוס נבארו מברצלונה, אבל אין אף מלה על צמד הגאסולינות. שחקנים יותר ממרכזיים לכל הדעות, או על רודי פרננדס וחוסה קלדרון, שחקני ה-NBA.

אין אף מלה על שחקני ה-NBA של טורקיה.

ובכלל, בכל פעם שמוזכר שחקן NBA שם הקבוצה אינו מופיע לצדו. לואל דנג מבריטניה, למשל, כן מופיע בחטף בלי שום אזכור של שיקאגו.

חלילה וחס, אולי זה יפר את שלוות הקורא, או יטול את העוקץ מן הכתבה והשורה התחתונה והמיותרת שמתאימה לבוקסה צדדית (כפי שאכן מופיעה בנפרד מהטקסט העיקרי): פה תקראו רקה שמות של קבוצות מהיורוקאפ והיורוליג, ולא משנה עד כמה זה יוצר תמונה חלקית או לא כשמתארים נבחרת לאומית.

הצילומים בסקירת הבתים הם אך ורק של שחקני יורוליג (נבארו, אליהו, קלאטיס, חריאפה). לא נוביצקי, לא גאסולינות, לא קירילנקו, לא פארקר.

לגבי הנבחרת האיטלקית מזכירים את ה-two Euroleague Rising Star award winners, דנילו גלינארי ואנדראה ברניאני, אבל לא מספרים איפה הם משחקים כיום, כפי שעושים בכל שמות שחקני היורוליג שמוזכרים בטקסט, ולא מדברים בכלל על מרקו בלינלי, הצלע הנוספת במשולש שחקני ה-NBA של איטליה.

טוני פארקר מוזכר, אבל כאמור אין אזכור של שם הקבוצה שלו. בוריס דיאו? ג'ואקים נואה? לא קיימים, אבל מיקל גל'אבל משרלרואה דווקא כן. מזל שניקולה באטום, איש פורטלנד, חתם בקיץ בנאנסי וישחק איתה העונה (גם ביורוליג) עד תום השביתה. אחרת גם הוא לא היה מוזכר כאן, כנראה.

גרמניה? נוביצקי מוזכר, כריס קיימן לא.

סטיב ברט ג'וניור, שמשחק כמתאזרח באוקראינה והוביל את קלעי הקבוצה ברוב משחקי ההכנה, כלל לא מוזכר. הוא פשוט לא משחק בקבוצת יורוליג או יורוקאפ. ואף מלה על המאמן מייק פראטלו.

פאצ'וליה מגיאורגיה וקירילנקו מרוסיה מוזכרים, אבל שוב – התעלמות מוחלטת משמות קבוצות ה-NBA.

וכך הלאה והלאה עם אזכורים לשחקני יורוליג ויורוקאפ בלבד, שיוצרים תמונה מעוותת וחלקית של סגלי הנבחרות, ובעיקר מחניפים לאגו. יורובאסקט? כן, יש דבר כזה, אבל אם לא היורוליג והיורוקאפ - מה הוא שווה, בעצם? זה מה שמנסים לומר פה. או ככה לפחות זה נראה.

בחו"כ היסטרי? לא נכחיש זאת, אף לא נכחד.

וזה לא נגמר: הכתבה הופיעה לפחות 48 שעות כמרכזית בעמוד הבית של אתר היורוליג, ואיש לא טרח לבצע בזמן הזה שינויים לטעויות מביכות ברשימת כל שחקני היורוליג והיורוקאפ שמופיעים באליפות אירופה.

למשל, יובל נעימי הוא שחקן מכבי ת"א.

גל מקל הוא שחקן הפועל ירושלים.

המעבר של יוגב אוחיון מירושלים לת"א לא התבצע מעולם, לפי האתר.

ניקולה ווצ'ביץ' ממונטנגרו מופיע בסגל אוקראינה.

פפאדופולוס (?) מופיע בסגל ספרד.

יכול להיות שמרגע פרסום האייטמון כאן מישהו עבר על הטעויות ותיקן, אבל כך או אחרת, אחרת או כך – התחושה שעלתה בי אחרי קריאת הכתבה הזו היתה: שבו בלול, שבו. עדיף שלא תתערבו.

הקץ לדיווחי הכלב נשך אדם מהסוג הזה (מספר גדול, עצום ורב של אירופיים בכירים משתתפים ב . . . אליפות אירופה).

ובטח שהקץ לטעויות המיותרות ולחפיפניקיות.

כי לא נאה כי לא יאה.

שלומות ונצורות בשלב זה.