אחרי שני המשחקים הלא-משהו-בעליל של הנבחרת שלנו, אי אפשר שלא לתהות מה עובר על השחקנים שלנו. אין לי ספק וספק אין לי שקיים רצון עז בקרב הנבחרת להציג כדורסל טוב יותר ואיכותי יותר, ומי יודע, אולי זה אפילו יעזור לנצח משחק אחד או שניים? אבל עם רצון לא מגיעים רחוק בכדורסל, לפחות אם הרצון אינו מגובה ביכולת ובעבודה קשה. כל החסרונות שלנו אל מול גרמניה וצרפת (וגם אל מול יתר הנבחרות בבית שלנו) היו ידועים כבר לפני זמן רב. הרי אף אחד לא הופתע מזה שנוביצקי קלע בכל פעם שהוא רק רצה ושטוני פרקר שיחק כמו ששיחק נגדנו. השאלה היא למה לא ניסו לעשות דברים אחרים ושונים מהרגיל (ולא, להכניס את נעימי לכמה דקות אחרי שהמשחק כבר נגמר זה לא באמת נחשב לעשות משהו שונה), ולמה לא עשו כל מה שאפשר כדי לשתק את שאר השחקנים על המגרש.
לכמה רגעים היה נדמה שהמשחק הוא משחק בשכונה - הקבוצה היריבה מעבירה את הכדור מאחד לשני, ואילו ההגנה שלנו רצה משחקן אחד לאחר בלי שום שיטה מסודרת ובלי הגנה חזקה באמת. האם הצוות המקצועי לא ידע איך הנבחרות האלו משחקות? האם השחקנים לא יכלו לשמור חזק, לקפוץ על כדורים אבודים ולא לתת סלים קלים? אתמהה ממושכות.
בשלב מסוים במשחק נגד צרפת חשבתי לעצמי שהחמישייה היחידה שאני מעוניינת לראות על המגרש היא נעימי, קוקיה, פניני, בלו ואליהו.
נכון - לא חמישייה הגיונית במיוחד לפי המשחק הקלאסי - אבל עדיין, אני מעדיפה לראות את המלחמה וההקרבה של כל אחד מהשחקנים האלה על פני האפתיות ששלטה ברגעים ארוכים מדי במשחקים. וזה למרות העובדה שהנבחרת הצליחה לחזור יפה למשחק במהלך הרבע השני. אבל באותה הנשימה שבה חזרנו למשחק, ככה איבדנו אותו שוב. ולא לגמרי ברור לי ההסבר שזה נבע מחוסר ריכוז. חוסר סגירה לריבאונד לא נובע מחוסר ריכוז, שמירה חלשה מדי לא נובעת מחוסר ריכוז, וגם מסירה לשחקן של הקבוצה היריבה לא נובעת מחוסר ריכוז. עושה רושם שלהבדיל מהטורניר שהיה בקיץ הקודם - בקיץ הנוכחי השחקנים לא התחברו כל-כך והם אינם משחקים כמו נבחרת, אלא יותר כמו אסופה של שחקנים שבמקרה לובשת את אותה הגופיה.
ואגב גופיה, לא יודעת כמה מכם שמו לב, אבל הגופיות של הנבחרת היו מאוד-מאוד-מאוד לא ייצוגיות. היה נראה כאילו לא טרחו להוציא את הגופיות מהתיק מאז הטורניר הקודם. לא ברור לי איך נותנים לשחקנים לעלות על המגרש עם גופיות כל-כך מקומטות. יכול להיות (מאוד יכול להיות אפילו) שזה הפריע רק לי, אבל זה לא נראה טוב ולא נראה מקצועי.
דבר נוסף שלא נראה מקצועי הוא עצם העובדה שלא טרחו להביא גופיות חדשות לשחקנים ששינו מספר/שם. השם של בלו הודבק על גבי השטח שבו היה שמו הקודם - בלות'נטל. נראה כאילו תלשו את האותיות של שם המשפחה הקודם, האותיות השאירו סימנים על הגופיה, ופשוט הדביקו עליהן את האותיות של השם המקוצר. כך גם עם הגופיה של כדיר. הוא משחק עם מספר 13, המספר שהיה שייך לרות'בארט. חדי/ות העין מבני העם ובנותיו יכלו להבחין בכך שהשם של כדיר הודבק על גבי השטח שבו היה כתוב רות'בארט באמצעות הסימנים שהאותיות הקודמות השאירו על הגופיה. לא נאה בעליל.
דבר אחרון, ובזאת אסיים, כי כמות הדברים השליליים שכתבתי כבר אינה הגיונית בעליל, עליי לציין כי לא ניתן לשמוע את השידור של סהר והורסקי מבלי להתעצבן לפחות 5 פעמים ברבע. ההרגשה שלי היא שלא מפריע להם בכלל שהשידור שלהם אינו מקצועי, וחבל. אני משוכנעת שלשניהם יש ידע רב ואפשר ללמוד מהם הרבה, אילו רק יחליטו לדבר לעניין ובאמת להסביר מה אנחנו רואים על המסך. ואם אפשר - אז יש לי פתרון קצת יותר טוב - לצוות שדר ופרשן שאינם מכירים זה את זה ברמה האישית, אולי כך נפסיק לשמוע בדיחות פנימיות (כי הן עדיין לא קיימות) וצוות השידור באמת יתרכז בדיבור מקצועי נטו.
והנה מילה אחת טובה - לטעמי, רו"ח ד. שמיר נראה כמו אנליסט ללא המשקפיים דווקא, ולכן אינו מאבד מתדמיתו כלל וכלל.
