מכבי ת"א – חולון. כהנה וכשמה בשליפה לפני הישמע כנפי שבת המלכה. וכידוע, לא פעם באייטמונים מהסוג הזה המרכז הוא הצדדי והצדדי הוא המרכז.

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום שהלכה לעולמה ב-2003 ואליה נתגעגע תמיד, אני לא איזה חסיד גדול של מילאן מצ'באן. אבל הקלוז-אפים האלה, יו נואו, כשהוא על הספסל והמבט העצוב בעיניים שוב ושוב במהלך הטורניר במלחה... לא יודע, מציק לי קצת. כדורסל זה ביזנס וכו', אוקיי, אבל בטח מבואס לאללה מר אחד-הפרוייקטים-הגדולים-באירופה​-עד-לפני-שנה, האין זאת?

ואם הוא צריך ללכת אז שילך כבר, שיזרזו את העניין הזה איכשהו. בחור צעיר, יצא מהמדינה שלו על תקן הבטחה גדולה לפני כמה חודשים ועכשיו הוא בקצה של הקצה של הקצה של הספסל מבין שאין לו מקום במכבי ת"א. והיידה חולוניה, לא נגמר 51 כמו נתניה וגם לא 20 כמו ירושלים, אם כי תמיד ישנה הפעם הבאה.

שיינית, כשראיתי את המשחק בין מכבי לחולון שאלתי את עצמי אם דן גרונפלד הוא השחקן הישראלי הכי טוב מחוץ למכבי ת"א. חושב שכן, לא? מה אתם אומרים? לא יודע אם הכי מוכשר (לנדסברג? נעימי?), לא יודע אם הכי סקורר ביחס לדקות משחק (כדיר? לימונד?), אבל הכי יעיל - זה כן. ובכל רמה נדמה לי, על אף שאינני. אם המבחן הוא שאלת מכבי ת"א, אז אני יכול לראות אותו משחק שם די בקלות, מה שאני לא יכול לומר על כדיר או נעימי.

שלישית, הגם רו"ח ד. שמיר נהיה מאמן גדול שמפרגן לעוזריו העברת פסק זמן כמעט שלם בהסבר התרגיל הבא שצריך לעשות? אתמול, לקראת הסיום, פתאום אלעד חסין משרטט תרגיל מול השחקנים כאשר הרו"ח לוקח עמדה נסוגה מעט, משקיף מעל לחבורה היושבת אם כי לא מתאפק ובסוף זורק איזו הערה. אחרי הכל, האיש קפדן. ואז נזכרתי כמובן בפסקי הזמן שראש שבט האפרים נתן לעוזריו, עמי נאווי ורועי חגאי, להעביר בשנים האחרונות. וכמובן, גם בחסין עצמו שקיבל גיבוי מאבי אשכנזי באותו עניין ממש, לפני שעבר ביניהם בהמשך חתול שחרחר. בקיצור, אחרי כמה וכמה (וכמה!) שנים הרו"ח מרגיש בשל כנראה לטפס דרגה, ולשחק אותה כמאמן המנוסה שראה הכל ומפרגן לעוזר שלו.

רביעית, מורן רוט, טזמין מיצ'ל ושון דניאל שיחקו יחד 77 דקות ועמדו על 3 מ-24 מהשדה. "איפה זה שם אותי, איפה זה שם אותם?" שאל פעם המלומד שלומי שבן, ובפרפראזה: מה זה אומר על ימי קליעה טובים יותר של השלושה האלה, האם חולון היא קבוצה למקום שני? מה זה אומר על המשחק אתמול, עם קצת כיוונון בידיות זה היה נגמר בניצחון של חולון? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת.

חמישית, נמנע מפגש בין תיישון ג'יימס לבראיינט דאנסטון, שניים ששיחקו יחד בעונה שעברה בבני השרון. דאנסטון הרביץ 4 חסימות, אגב, והתיישון העריך זאת ודאי בעודו יושב בחולצה משובצת על הספסל. ג'יימס עוד ישחק הרבה העונה בליגה, ועושה רושם שאיתו מכבי תהיה יותר קלילה במגרש במשחקים נגד הקבוצות הישראליות ולא רק בגלל שהוא שוקל פחות מסחור-סחור. דברים יבואו לא פחות קל ברמה הקבוצתית, ויהיו פחות דרמות והעוויות כמו שסחור-סחור מרבה להציג.

שישית, העסק הולך ומסתבך כך נדמה לי, על אף שאינני: אמנם יוגב אוחיון הרביץ איזה סל מהסרטים והאתלטיות שלו בהחלט כובשת כשמדובר ברכז ישראלי, אבל אני עדיין מתקשה לתת בו אמון מלא במשחקים נגד מילאנו, אנאדולו אפס, ריאל מדריד ועוד כהנה וכשמה, אלא אם יוכיח אחרת. ובינתיים, פפאלקואס מתייבש על הספסל, לא התלבש לאף אחד ממשחקי טורניר צ'אנס ובעיקר מדרבן ותומך בסחור-סחור מוראלית, מקצועית ומנטאלית. אין לי מושג, למען האמת, עד כמה מתכוון מאמננו העולה להיעזר בו נגד מילאנו ביום חמישי הקרוב, וגם אם כן – עד כמה הוא מוכן ומזומן להראות מיידית כל מה שיש לו אחרי הקפאה בת שלושה משחקים. המון נופל על פארמר, המון. יהיה מעניין במילאנו.

שלומות ונצורות בשלב זה.