הנה סוג של וידוי, שלצאת ממנו טוב אני לא יכול, אבל שיהיה. לא זה מה שחשוב כרגע.

אני מין אשרי יושב ביתך כזה. אוהב את הסביבה הקרובה, הטבעית והמוכרת. את הבית, המדשאות והשבילים השקטים שמאחוריו, המיטה הפרטית ובטח השירותים הפרטיים. יוצא מזה שאני לא מטייל יותר מדי בארץ, וגם את הגיחות לחו"ל הפחתתי למינימום בשלב הזה, אם כי לעוד שנה וחצי מתוכנן וואחד טיול משפחתי, משהו רציני. שרק נהיה בריאים ושלמים עד אז.

בקיצור, יצא לי להיות עם אשת הנשיא ויורשי העצר, איתי סלע האגדי שכבר הספקתם לשמוע עליו כאן אם אתם ממש מהמכורים, ולצידו נגה סלע הפלאית-משהו, בחיפה העיר והאזור.

שזה קורה, בואו נגיד, משהו כמו פעם בשנה. אולי-אולי פעמיים. אולי.

ואנחנו מסתובבים שם על הכרמל, עולים, יורדים, עולים, יורדים. עיר תחתית, הדר, טכניון, רכבת, מפרץ, נמל, חוף ים, מלונות, רכבל, קניונים, מוזיאון המדע, הגן הבהאי, מרכז חורב, דלית אל כרמל, טירת הכרמל, עוספיא, זיכרון יעקב. כאילו, די חרשנו. באמת. ובעודנו צועדים באיזה רחוב ישן לא רחוק מאותו מוזיאון מקסים למדע, טכנולוגיה וחלל (לא זוכר את שמו, פבזנר אולי?), זה פתאום מכה בי.

פעם, לפני המון-המון שנים צעדתי בחיפה ברחוב מאוד דומה, ישן כזה, צדדי כזה, אולי אפילו פבזנר עצמו, וראיתי שם את מייקל קנדי, חביב הסיפרה, ומרטין מיורספ ששיחקו אז בהפועל חיפה. ודאי גרו שם באיזו דירה שכורה. מתי הם שיחקו יחד בהפועל חיפה? 94' אולי? 95'? מי שמאוד דחוף לו לבדוק ולוודא – שיבדוק ויוודא.

ואיפה המייקל קנדי והמרטין מיורספ של היום? איך זה שבחיפה אין כדורסל בליגת העל? אל תענו לי אפילו, אין לי כוח בהסברים על עיריות, מועצות, כספי תמיכה וכאלה. אני רק יודע שגוש ענק של אוכלוסיה שיש בו עיר תחתית, כרמלית, הדר, טכניון, רכבת, מפרץ, נמל, חוף ים, מלונות, רכבל, קניונים, מוזיאון המדע, הגן הבהאי ומרכז חורב – ואלה כמובן רק חלק קטן ממה שיש שם לראות ולעשות – צריך שתהיה בו גם קבוצת כדורסל.

חיפשת מקום להקים בו קבוצת כדורסל לגמרי משלך, גאידמק?

הנה, מצאתי בשבילך ואפילו בלי להתאמץ. זועק לשמיים העניין הזה.

עליך זה קטן. לנו זה יהיה גדול.