מכבי ת"א הגיעה אתמול לשחק באולם הנמצא במרחק 5 דקות הליכה מביתי הקט. סיבה מספיק טובה כדי לשבור שגרה ולצפות בה במגרש עצמו, ולא באחד מתוך יותר מדי ערוצי הספורט שקיימים בטלוויזיה. אז החלטתי להזמין את אחי למשחק ולהתרשם מקבוצתנו-האהודה בלייב.
כפי שוודאי כולכם כבר יודעים, לא היה תענוג. בכלל לא. מכבי לא נראתה כמו קבוצה, ראשון שיחקו לא רע בכלל, ואנחנו היינו די מתוסכלים לאורך כל המשחק.
אגב, מסיבה מסוימת גם הכרוז הביתי קרא בשלב מסוים למכבי ת"א "מכבי", למרות שראשון המקומית היא לא פחות מכבי ממנה. אז אולי זו לא רק בעיה של שדרינו ופרשנינו השונים הזוכים מפעם לפעם ל"לא יאה" בעקבות העניין בכדורסלע-האתר.
עוד לפני שריקת הפתיחה, השופטים היו חמים על הספסל של ראשון. לא ברור על מה ולמה, וגם למה להתחיל משחק עם עצבים? מישהו מפריע לך בספסל שלהם? תיגש אליהם, תעיר להם, ובואו נתחיל לשחק. למה לשרוק בדרמטיות על דברים שוליים?
אחרי שבדקו שנייה לפני שריקת הפתיחה שהסלים בסדר ותקינים (טוב שנזכרתם, באמת) גם התחיל משחק. אם אפשר לקרוא לזה משחק, כן? סגנון המשחק של מכבי מזכיר בימים אלו משחקים שמשוחקים בימי שישי בשכונה. לנגפורד, כפי שהיטיב לנסח זאת סר ש. הרמלין, אכן מתאים למכבי כמו סיר לכפפה, ודקות רבות מדי במשחק היה נראה שהוא עובר משחקן אחד לאחר כדי שזה יחסום לו ויאפשר לו להגיע לסל ביתר קלות. דבר שלא צלח, ברוב המכריע של הפעמים.
אוקיי, אז הוא היה פצוע ולא שיחק תקופה ארוכה, הוא שחקן סוליסטי מיסודו, הוא הצטרף למכבי אחרי שהקבוצה כבר רצה, הוא מעולם לא חווה לחץ שכזה במועדונים אחרים בהם שיחק ושאר כהנה וכשמה. אבל, וזה אבל גדול - הוא מתאמן ומשחק במכבי מסוף אוקטובר. מזה חודש וחצי שהוא מהווה חלק מהקבוצה הזו, ומן הראוי שלפחות יבין איך הדברים עובדים בה, מה סגנון המשחק של הקבוצה ומה מצופה ממנו בתוך כל המערכת הזאת. ואם הוא עדיין לא מבין את כל הדברים האלו - הוא לא צריך להיות על המגרש כל כך הרבה דקות. הרי איך הוא יבין שמה שהוא עושה הוא לא בסדר ולא רצוי, אם אף אחד לא עושה משהו שיבהיר לו את זה טוב יותר?
בדקות מסוימות, שבהן הוא כן ניסה למסור, נראה כאילו הוא פשוט לא יודע איך עושים את הפעולה הזו. כל כך רגיל שהכדור כל הזמן אצלו, שעד שהוא כבר מחליט למסור, זה נראה הפוך לגמרי ממה שהתכוון המשורר. בכל מקרה את המשחק ניצח דווין סמית' ולא רק בעזרת הסל שקלע פחות מ-2 שניות לסוף, אלא בפעולות חכמות שלו, מסירות מדויקות, הגנה טובה בדקות רבות בהן היה על המגרש. בין הבודדים במכבי ת"א שעדיין נראה כמו שחקן מקצועני ולא כמו מישהו שמשחק מכוח האינרציה.
בלו היה על המגרש 34 דקות, וסיים את המשחק עם 7 נקודות. לא משהו לספר עליו בבית. אין ספק שבלו לא נמצא בכושר הקליעה הטוב ביותר שלו כרגע, ויחד עם זאת, איך הוא אמור לחזור לכושר הקליעה שלו, אם לא משחקים עליו? אם לא מפנים אותו למצבי קליעה נוחים? איך בדיוק היד אמורה להתאפס, אם הוא לא זורק? אתמהה נואשות וממושכות ולא אבין זאת.
כמה דברים נוספים ששמתי לב אליהם במשחק:
תיישון ג'יימס אוהב את השיר eye of the tiger שנוגן בזמן הצגת השחקנים של ראשל"צ. אחרת איך תסבירו את העובדה שהוא התחיל לשיר, רקד בקטנה, וליווה את השיר בתופים באוויר? חוויית צפייה במיטבה.
יהודה ברקן זרק במחצית מקו העונשין. אכן כי כן, יהודה ברקן. קלע מהעונשין לאחר משהו כמו חמישה ניסיונות, ובכך תרם תרומה לעמותת "ניצני ראשון" (שעושה עבודת קודש של ממש בעיר, אם יורשה לי). ואם היה תמוה למה דווקא יהודה ברקן ומה הקשר - התברר שהוא אביו של הכרוז המקומי. עכשיו הכל הגיוני.
ומשהו אחרון בקטנה - כל הכבוד לטל היינריך על העקבים המ-א-ו-ד גבוהים שעליהם היא מהלכת. אמיץ מאוד, לא נכחיש זאת.
ובלי מילה אחת בעניין דעתי על סוגיית פאפאלוקאס. אם נתחיל עם זה, האייטמון לא יסתיים לעולם.