עונת המנש המקוצרת אוטוטו כבר כאן, ואני חש מצוקה לא קטנה. להבדיל כמעט מכל מסגרת כדורסל אחרת בה הפייבוריטית שלי ברורה (היידה גליל, היידה מכבי, ואמוס ארגנטינה, אל אל ישראל) כמו גם הקבוצה השנואה (ירושלים, פנתנייאקוס, ארה"ב וסרביה), ומאז תום דור הזהב של ריק אדלמן בסקרמנטו, אני לא מצליח לפתח רגש כלשהו למי מקבוצות המנש.

היו רגעים לא מעטים של חיבה לנוביצקי, לשאקיל, לסטיב נאש ולהקתו ולבריאן קרדינל המרטש. היו גילויי איבה ללברון ולקובי, אבל רגש ממושך, אהדה של ממש- יוק. אפילו שנתיים של ישיבה בתפוח הגדול לא עוררו שום היקשרות לקבוצה, זאת כאשר הניקס נראו כמו חבורת נגרים ובמרחק חצי שעת נסיעה וינס קרטר ריחף וג'ייסון קיד חילק, קטף, חטף ופתח (פה על שאר הקבוצה).

יש כמה קווים מנחים שגורמים, לי לפחות, להיקשר לקבוצה. לעיתים זה שחקן ספציפי, אם זה בחור עם סיפור מעניין, פאוור פורוורד לבן ועב בשר, שחקן שחוזר מפציעה, קריירת מכללות מרשימה, ווינריות או סתם ריבוי שגעונות.

לפעמים המאמן, סגנון המשחק, ריבוי אירופאיים או שחקני יורוליג/קופליג בסגל. לפעמים אלו הזיכרונות ולפעמים זוהי הציפייה לעתיד. ברור שגם למידת הקונטנדריות יש משקל, אך לאהוד את הברורה מאליה...לא. זה לא אני.

אז הנה, סקירה קצרה של סיבות לשנוא וסיבות לאהוד (מילה של ילד בן 10, אבל טמונים בה כל כך הרבה תמונות של אושר וכאב-כך שאין תחליף), שאולי בתומה נגלה מעט לחלוחית של חיבה.

הבית האטלנטי

בוסטון. למה כן: בגלל המסורת, בגלל פול פירס. למה לא: כי זה בנאלי מדי.

ניו ג'רזי. למה כן: בגלל הישראלי, בזכות ארבעה שחקנים עם אותו שם משפחה בסגל ובגלל אנתוני מורו הידית. למה לא: הבעלים מעצבן אותי.

ניו יורק. למה כן: מייק דאנטוני. למה לא: כל השאר.

פילדלפיה. למה כן: בזכות הזכרונות מוובר ואייברסון. למה לא: כי הם מזמן לא שם.

טורונטו. למה כן: הממ . . . קבוצה עם אירופאים, דה רוזן הקפיץ, ארון גריי סוס היאור. למה לא: נורא קר שם וגם כי הניסוי של קולאנג'לו כבר לא מעניין.

הבית המרכזי

דטרויט. למה כן: זיכרונות מהבד בויז. למה לא: לורנס פרנק. המאמן שפסקי הזמן שלו הוקדשו להתבוננות נוגה בג'מבוטרון, לא יקבל ממני שביב חיבה.

שיקגו. למה כן: כי אהבתי את העיר הזו כשביקרתי שם, כי נואה הוא שחקן שחקן. למה לא: כי אפילו בימיו הגדולים של ג'ורדן לא הצלחתי לפתח יחס חיובי לקבוצה, אז עכשיו?

קליבלנד. למה כן: כספי ופארקר יחד עם שני נבחרי לוטרי מבטיחים, וגם יהיו שידורים לא מעטים. למה לא: סיידשואו בוב היה ויהיה הדמות השנואה ביותר בסימפסונס. הלו??? אנדרסון ורז'או, תסתפר!!

מילווקי. למה כן: הופה, פוטנציאל. ג'נינגס הסנסציה, השחקן עם השם הכי מגניב בליגה - נסו להגיד במהירות שלוש פעמים לוק רישרד מ'באה א מוטה. למה לא: נו באמת, מילווקי?

אינדיאנה. למה כן: קבוצתנו האהודה מהשנה שעברה, ולו בזכות טיילר הנסבורו הלוחם. למה לא: ידענו אכזבות, ידענו. טיילר כיכב בפלייאוף ועכשיו הביאו את דיוויד ווסט על המשבצת שלו? בחו"כ!

הבית הדרום מזרחי

אטלנטה. למה כן: קופצים גבוה. למה לא: כי גם קנגורו עושה את זה ובשבילו אני לא שוקל אפילו לקום בארבע לפנות בוקר.

שארלוט בובל'ך: למה כן: אין שום סיבה חוץ מהעבודה שצ'רלס אוקלי הוא עוזר מאמן שם. למה לא: כי מישהו צריך להגיד לג'ורדן: די, לך הביתה. תמצא זר דפנה ותנוח עוד.

אורלנדו. למה כן: בזכות פט יואינג העוזר מאמן. למה לא: כי אפילו דווייט הווארד, סו קולד הסמל, מת לעזוב.

וושינגטון. למה כן: ג'ון וול, רוג'ר מייסון. למה לא: ככה, סתם. לא עושים לי את זה.

מיאמי. למה לא: מכל הסיבות בעולם. אני מעדיף לקחת את אהדתי למקום אחר, אפילו שבאטייה מכר את נשמתו ללברון.

מערב

הבית הפסיפי

גולדן סטייט. למה כן: כי ג'רמי טיילר הנפל מחיפה ייתן עונת רוקי מהסרטים, וכי דיוויד לי וסטפן קארי אהודים עלינו עד מאד. למה לא: כי זו קבוצה פח.

לייקרס. למה כן: כדי להוכיח לזן מאסטר שאפשר לקחת אליפות בלעדיו. למה לא: כי יהיה יותר כיף להוכיח לקובי ההיפך.

קליפרס. למה כן: גריפין וכריס פול!! למה לא: כי כווולם ירצו. אמרנו אנדרדוג!

פיניקס. למה כן: סטיב נאש. למה לא: כי בשנה הבאה הוא כבר לא שם וחשוב ליצור איזושהי המשכיות, לא?

סקרמנטו. למה כן: NUMBER 18' FROM YAVNA, ISRAEL!! למה לא: אההממ . . . מי אלה?

הבית הדרום מערבי

דאלאס. למה כן: ג'ייסון קיד. למה לא: יאללה, לקח כבר - נקסט.

יוסטון. למה כן: ג'ף פטרי, אבי המאני בול בכדורסל! למה לא: כי זו קבוצה ליורוקאפ, בטח בלי שיין באטייה.

ממפיס. למה כן: פארגו. למה לא: כי רודי גיי.

ניו אורלינס. למה כן: באמת שאין סיבה. למה לא: דיוויד סטרן. הלאה.

סן אנטוניו. למה כן: מאנו. למה לא: כי די וגם כי זו עונה זוגית אז אין למה לצפות.

הבית הצפון מערבי

דנבר. למה כן: אפללו, רודי, גלינארי. למה לא: לא יקרה, נו.

אוקלהומה. למה כן: קבוצה צעירה שתרוץ כל הדרך לגמר. למה לא: לא כיף. דוראנט הוא על אנושי וככזה, על פי התקנון, לא ישמש מושא אהדה.

פורטלנד. למה כן: כי עונה מהחלומות של גרג אודן היא סיפור מדהים. למה לא: כי הוא ישחק 10 משחקים וייפצע שוב.

יוטה. למה כן: כי יש בה משהו מיוחד, בסגנון המשחק הכאילו אירופאי הזה, הסבלנות, הפיק אנד רול, השימוש בקלעים. למה לא: כי מי שאחראי לסגנון הזה עזב אחרי 83 שנה בתפקיד.

מינסוטה. למה כן: ג'יי ג'יי בריאה, רוביו, קווין לאב, מייקל ביזלי (לא היה מתאים יותר שלורז'או יקראו מייקל ביסלי?) ואפילו ריק אדלמן. פשש, סוללה נכבדת. למה לא: כי בטח יסיימו את העונה עם מאזן 50-16 ובשנה הבאה לאב יעזוב.

ולסיכום סיכומת

לא פשוט, אבל הנה זה בא. מינסוטה היא האחת. עם שחר נשכים, נצפה בתקציריה. רוביו ירבה טריפל דאבלים, ג'ייג'יי יג'עג'ע את הגארדים היריבים, ביזלי יעשה משומריו גריל או ברביקיו, פקוביץ' ומיליצ'יץ' ירביצוביץ' בצבעביץ' וקווין לאב ייתן עוד עונת אול-סטאר. לא נכחיש זאת, אפילו הלוגו של הקבוצה בולט לטובה.

על כן יירשם בדברי הימים, לנצח נצחים, או לפחות עד תום העונה-גו טימברוולבס, גו!