לפני מספר שנים התקשרה אלי עליזה כהן. אמא של שני ז"ל. לא הכרתי אותה. בקושי הכרתי אותו. כמובן ששמעתי עליו, ראית אותו משחק ואפילו יצא לי לשחק נגדו פעם במשחק ליגה לנוער. הצצה אל הפרופילון שלו בלינק 'לזכרם' תאפשר פרטים נוספים בעניין הזה.

אז עליזה התקשרה אלי והודתה לי בחום, אחרי שהתגלגלה אליה הידיעה שפרטים על הבן שלה מופיעים בכדורסלע-האתר. הודיתי לה בחזרה. הדברים שלה נתנו לי להרגיש שיש הצדקה לכך שחודש בחודשו אני מקדיש עשרות שעות באתר הזה, ושכל הכסף הרב, באמת רב, שהשקעתי לאורך השנים בקיומו ואחזקתו לא שווה כמו המלים החמות ששמעתי ממנה.

לאורך השנים עליזה יצרה מפעם לפעם קשר והזמינה אותי להתארח בקיבוץ חפציבה, המקום בו שני גדל והמשפחה מתגוררת עד היום. נראה לי מעט מוזר, טיפה מביך, אולי גם מעיק, להגיע בהרכב מלא שכולל 5 נפשות אל אנשים שאנחנו לא מכירים. הודיתי לה בנימוס תמיד. ולא הגעתי.

השנים חלפו, ההזמנה של עליזה כהן נותרה בעינה. דיברנו לפני מספר שבועות שוב וכרגיל היא הזמינה אותי להגיע לחפצי-בה ולארגן ארוחת ערב למשפחה. באותה הזדמנות היא ביקשה שאעזור לה לפרסם בציבור על אודות משחק ראווה וטקס לזכרו של שני שיתקיים היום ב-12 בעפולה. הפעם יצאתי מהקונכייה והחלטתי ללכת על זה.

הבקשה שלה והרצון שיזכרו את בנה במלאות עשור למותו עשו לי את זה. קופסה מיוחדת ששלחה לי ובה סיפור חייו, טקסטים מרגשים וצילומים שחלקם גרמו לי לדמוע קשות, עשו את זה לא פחות.

הרגשתי קרבה הולכת וגוברת, גם מבלי להכיר אותה או את שני ז"ל. ובואו נגיד גם את זה: העובדה שאנחנו סוגרים בקרוב שלושה חודשים של מגורים אצל הסבתא בהדר יוסף בגלל השיפוץ בלשכה הנשיאותית ברמת גן גרמה לי לחשוב, שיהיה טוב עבורה להתנתק קצת מאיתנו ולו ליום וחצי באיזה סוף שבוע.

"עליזה, אנחנו באים", הודעתי לה. "יש צימרים בחפציבה?".

"היו פעם אבל עכשיו אין", היא ענתה, "אבדוק לך בבית אלפא, זה ממש שתי דקות מפה". כעבור רבע שעה החזירה צלצול, ציידה אותי בטלפון ותוך זמן קצר סגרתי עניין. סוף שבוע קצר, לילה אחד, למרגלות הגלבוע.

לא אכנס לפרטים מלאים, אבל היה נחמד. מאוד נחמד. פגשנו את עליזה ויורם, הוריו של שני, התארחנו, אכלנו, נהנינו, קשקשנו. השיחה גלשה מהר מאוד לכדורסל, אלא מה. תומרינגו סטאר לא ממש אכל משהו בארוחת ערב,
הוא קצת קשה בעניינים האלה. בסוף בחר להסתפק בשני ארטיקים שהוצעו לו והלך לצייר בפינה שמוקדשת לנכדים של סבא עליזה וסבא יורם.

וכמובן, איתי סלע הפלאי משך את כולנו לשחק באולם של בית אלפא, זה שבו יורם עשה קריירה נהדרת בשנות השישים בליגה הראשונה, וסיים אותה כמלך הסלים של הקבוצה המקומית. היו ימים.

לא יודע מתי אהיה בפעם הבאה באזור הגלבוע (בעצם, כבר בשבוע הבא, בשידור ג"ג בגן נר בליגה הבלקנית), אבל אם נזדמן לשם בהרכב משפחתי אני כבר יודע בוודאות את מי נבקר בלב חפץ ובכיף גדול.

והנה עוד קצת על הבחור שהלך לעולמו מוקדם מדי.

המשחק לזכרו של שני כהן במלאות עשור למותו יתקיים היום (12.00) באולם שבכפר הנוער "ויצ"ו ניר העמק" בעפולה. כהן נהרג בתאונת דרכים לפני עשור בדיוק. הוא בן קיבוץ חפצי-בה ובין השנים 1988 ל-1997 שיחק בהפועל גליל עליון, הפועל עפולה, הפועל חיפה והפועל ת"א, וכמו כן בקבוצות מליגת המשנה. הוא היה בן 32 במותו.

אביו, יורם כהן, הוא מלך הסלים של הפועל בית אלפא בכל הזמנים עם כ-3,000 נקודות בקריירה ומדורג במקום ה-62 בין קלעי כל הזמנים. יחד עם אמו, עליזה, והמאמן משה גרשון שאימן אותו בצעירותו ואנשים נוספים, אורגן משחק
בין נבחרת ההתיישבות העובדת לבין קבוצה שתכלול שחקנים ששיתפו פעולה בעבר עם שני.

בקבוצת ההתיישבות צפויים לשחק בין השאר אגדות כמו בעז ינאי, איתמר מרזל וכנראה שגם תומר שטיינהאור, שנולד בעמק יזרעאל. משה גרשון יאמן את הקבוצה הזו. את קבוצת הצעירים יותר ידריך יוסי הררי, עוד שם מוכר וידוע בעפולה, העמק ובכלל, ואמורים לשחק בה בין השאר אורי שחם, חגי כהן, מנחם אביטן ועוד. במהלך האירוע ייערך גם טקס זיכרון לשני.

יהי זכרו ברוך.