לאור העבודה שלנשיא קצת נמאס ממכבי ת"א לאחרונה, והוא כותב עליהם הרבה לפני, אחרי ותוך כדי משחקים יותר מתוך עבודה וחובה ופחות מתוך ששון ודיצה ורוח חופשית, וכמובן לאור הקשיים הרבים שפוקדים את הממלכה בתקופת השיפוץ, ניתן לי המנדט לכתוב על מכבי פעם בשבוע. ומה זמן טוב יותר להתחיל את העניין אם לא אחרי הניצחון על ז'לגיריס בקובנה הקפואה בטופ 16?

אז בואו נתחיל.

ריישית כל (כפי שנהגה לומר סבתו של הנשיא וכו'), אפשר לומר שראינו במשחק שתי מחציות שונות בתכלית. באחת מכבי היתה במיטבה, בין אם מדובר בזריקות מחוץ לקשת, בהגנה חזקה או בקבלת החלטות נכונה, ובשנייה, ובכן, לא כל כך.

למזלה של מכבי, ז'לגיריס התעוררה, אבל לא השכילה להפוך את התוצאה, למרות שאני כבר ראיתי את ההפסד מגיע, אי שם בתחילת הרבע הרביעי. לשמחתי, שכן כידוע (או שלא) מכבי היא קבוצתי-האהודה, ג'ימי-ג'יימי הנדריקס היה פשוט בכל מקום.

אחרי שראינו השבוע ב"חמישיות" את יכולותיו הווקאליות שהגיעו משום מקום, הנדריקס חזר למגרש הטבעי שלו ועשה את כל הדברים הקטנים שנהוג לומר שאינם מופיעים בסטטיסטיקה. מיותר לציין שלא ניתן להתעלם מההשפעה שיש לכל הדברים הקטנים הללו על הקבוצה ועל המשחק. עדיין קשה להאמין שבתחילת העונה, וכן במהלך העונה שעברה היו דיבורים על להשאיל אותו לקבוצה אחרת. שחקן כמוהו לא מוצאים בכל יום, ועד שמוצאים - צריך לשמור עליו עד שיימאס לו מהקבוצה. מבחינתי, שהנהלת מכבי תחתים אותו עד לפרישה.

ג'ימי-ג'יימי (נשיא יקר - תחליט על כינוי. הקלדת הכינוי הזמני הזה מועדת לפורענות) ברוך הכישרונות, הוא לעניות דעתי הלא קובעת השחקן היציב ביותר בקבוצה, שניכר שהחליט לשפר את עצמו ולקפוץ מדרגה בכל אספקט של המשחק (אוקיי, לא כולל שלשות ודברים שהוא לא אמור לעשות). ואם זה לא משהו שראוי להערכה - אני לא יודעת מה כן. ואני מצטרפת למה שכתב השבוע החבוב בועז בכדורסלע-הפייסבוק: גם בבית אחד בראשון לציון נבחר הנדריקס לחביב נולד.

שחקן נוסף שהיה משמעותי מאוד היום, איך לא, סחור-סחור, ששיחק חכם במחצית הראשונה, נמנע מבעיית עבירות מוקדמת, הוציא כדורים החוצה, ואפילו נראה שהוריד כמה קילוגרמים ממשקלו. בואו נקווה למשחקים נוספים כאלה שלו. כשהוא משחק ככה, והידית של שחקני החוץ מתפקדת (כולל הידית של שאייר שהתאפסה לאחרונה), קשה מאוד להתמודד עם המשחק של מכבי. וכל זה למרות שהמשחק של סחור-סחור הערב מבחינת נתונים יבשים היה מתחת לממוצע שלו.

לא ניתן להתעלם כמובן מהאולם הנפלא של ז'לגיריס, ומהתצוגה של הקהל. ומה נגיד על שירת ההמנון העוצמתית? מודה ומתוודה שלא חשבתי שמתישהו נראה את זה ביורוליג מחוץ ליד-אליהו.

בשבוע הבא מכבי תארח את ברצלונה, ועימה צ'אק לייטייר חסר התקדים. כמה חבל ששחקן שכזה נמצא הפעם בצד השני. אני מניחה שהוא יזכה לקבלת פנים חמה ואוהבת, עד לשריקת הפתיחה. לאחריה - מלחמה לכל דבר ועניין. ברצלונה נראית עד כה בלתי ניתנת לעצירה, במיוחד עם נבארו כשהוא כשיר, ואין ספק שמדובר במשחק קשה במיוחד. אבל בנוקיה-ההיכל אין דברים בלתי אפשריים. עם קהל תומך, מלחמה חזקה ומשחק חכם - לכו תדעו מה יכול לקרות.

ברכות לליאור אליהו, לסיום, על שחצה את רף אלף הנקודות ביורוליג. מעניין כמה מתוך זה הוא השיג בהשלכת תפוזים.