הערב יבוא הקץ על תקופה ארוכה מאוד, אחת עשרה שנים, פחות או יותר, בהן שודרה 'רק ספורט' עם אליעזר לחנה ברדיו ללא הפסקה.
לחנה מסיים את דרכו בתוכנית ויעסוק בשלל עניינים אחרים, כשהמרכזי שבהם הוא ניהול ערוץ בית"ר ירושלים בטלוויזיה והגשת תוכניות במסגרתו. יחליף אותו מאיר איינשטיין.
הייתי חלק מהתוכנית הזו ברוב שנותיה, למעט אולי השנה וחצי הראשונות. שנים על גבי שנים של דיווחים מהשטח ואחר כך הגשת התוכנית מהאולפן לצד אליעזר. המון מאזינים יש ל-'רק ספורט' וכמות הפידבקים שיצא לי לשמוע גדולים בהרבה מכל תחום אחר בו עסקתי לאורך השנים. אבל בהרבה, ממש בהרבה.
יותר ממעריב, יותר מ-ONE, יותר מבלייזר, יותר מהספרים והיומנים שכתבתי, יותר ממקומונים שכתבתי בהם תקופה קצרה בתחילת הדרך. ואהסס לומר זאת אבל אביט למציאות בעיניים: אפילו יותר מכדורסלע!
ובסך הכל, זו הנאה רבה לשדר ברדיו, בין אם מתוך האולפן כמראיין ובין אם להתראיין מבחוץ, מהבית, או מהמגרשים. לא צריך להתאפר שעות, לא צריך לחזור על כל קטע שלוש פעמים, אפשר ללפסס ואף אחד לא ימות מזה ואפשר - וזה חשוב במיוחד - להגיע הכי חורני ככל שמתיר הדימיון.
בהזדמנות הזו אני רוצה להודות לאליעזר על שפתח בפני דלת, וסמך עלי ובטח בי בכל הקשור לכיסוי הכדורסל בתוכנית לאורך כל כך הרבה שנים, ונתן לי גם את האפשרות להגיש לצידו ובהיעדרו. המיומנות שנצברה מתרגמת עכשיו להגשת תוכנית קבועה מדי יום ראשון. ייקח לי הרבה זמן להגיע לרמות הנינוחות והטבעיות של לחנה באולפן, תכונות שזרמו אצלו כל כך טוב וחלק. עכשיו הוא הולך איתן אל הטלוויזיה.
ואת הפינה הזו של 'שיר אחד ביום' אני רוצה לנצל לטובת השמעה של נעימת הנושא מתוך ספרות זולה, אות הפתיחה והסיום הקליט והקלאסי שליווה את התוכנית. הערב תוכלו לשמוע אותו עוד פעמיים אחרונות בלבד.
מיום שלישי והלאה יגיש את התוכנית איינשטיין. וכמו חילופי המגישים, גם האות אמור להתחלף. סביר שהכל והקול יהיו שונים. סוף תקופה.
קחו אותו כאן, בגירסה קצת שונה מהרגיל.
