I AM BUZZ LIGHTYEAR, I COME IN PEACE

אני מניח שכולם מכירים את באז לייטייר האליל. אין כמעט ספק ולרגע לא טענתי אחרת, פניו של באז לייטייר הגיבור אכן לשלום. לא נוכל להכחיש זאת כלל. אבל הצהרות לחוד ומציאות, כנראה, לחוד. לו רק היה המכובד הזה מודע למלחמות שאני מנהל בגללו סביר שהיה מתייצב מזמן לעזרתי.

בעבר נחשף בכדורסלע בלעדית ובלבדית הדמיון המפתיע בינו לבין צ'אק אידסון. לאחר בדיקות נוספות התגלה, כי אידסון משלב בדמותו באופן כמעט מושלם את דמויותיהם של באז וידידו הטוב וודי השריף האליל בפני עצמו.

אתם ודאי רוצים לקרוא על סיכוייו של מאירק'ה טפ-הירו רב הרושם לזכות באליפות מחר, אבל סיכוייו ממני והלאה, ולפיכך גם מכם לפחות כל עוד אתם כאן.

וזאת למה? כי הבובה המדברת של באז לייטייר, או באז שנות אור כמו שקוראים לו כאן, עומדת במרכז שעות הפנאי שלי זה חודשים רבים. ובאחרונה הדברים הגיעו לשיאים חודשים. כן, עליתם על זה: תומרינגו סטאר, חמדת ימיי ולילותיי וגם שעות הצהריים ואחר הצהריים, עומד לככב רבות ונמרצות באייטמון הזה.

BUZZ LIGHTYEAR TO STAR COMMAND

בעודו קורא למפקדת הכוכבים הפך באז לייטייר לחביב מכולם על קסם האגדות המכונה גם תומרינגו סטאר. זה לא דבר חדש, הילד עמוק בעניין תקופה ארוכה, כאמור, אבל דברים קורים.

ומה שקרה הוא זה: בשבת האחרונה, במסגרת ניסיונותיי לשרוף עוד קצת זמן בהיעדרה של רעיית הנשיא שהתעופפה ללונדון, מצאתי את עצמי עם הסטאר הקטן בקניון גבעתיים לאיזה מקדונלד'ס זריז. הכל היה מתוכנן עד לפרט האחרון, אלמלא שכחתי עניין קלאסי: לילדים יש זיכרון מצוין. ותומרינגו בדיוק נזכר שבאותה קומה ממש, אם הולכים עד לצד השני, מגיעים לחנות צעצועים גדולה. כל ההסברים על כך ששבת עכשיו והכל סגור לא עבדו עליו. הלכנו לראות בציפייה מצדו ובחרדה לקראת הבאות מצדי.

ושם בחלון הראווה עמד גאה באז נקי. ולא אחד אלא חמישה לפחות. באז נקי הוא הכינוי שהדביק תומרינגו לבובה שהוא כל כך חושק בה מסיבה פשוטה: היא פשוט חדשה והבאז שלו בבית כבר משומש. מאוד משומש. למעשה, הוא הגיע לכאן כמתנה לאיתי סלע הפלאי, חבוב צעיר שבשבת הקרובה נחגוג לו בר מצווה. הזמן עובר, אכן כי כן, ואתם יכולים בחישוב קל להעריך מה גילו של הבאז המשומש החי עמנו.

אם לחזור לחלון הראווה הרי שאז, לפני חצי שנה כמעט, תומרינגו עשה לי חתיכת סצנה בקניון שלא תישכח במהירות. הוא נמרח על הרצפה, פצח בזעקות שבר ודמעות פרצו מעיניו בכמויות שיכולות היו להספיק לשמונה ימים, ממש כמו פך השמן. לא נשברתי אז והמשכתי לצעוד קדימה, כל מחאותיו לא עזרו, גם לא מבטי העוברים ושבים בקניון שסברו ודאי שמדובר באבא מתעלל.

באז נקי-מה-נקי, אוקיי, אבל גם לא מדבר וגם ב-200 שקל? פייייי קיבינימט, לא קונה.

אם כבר, אז רק באז מדבר.

רק באז מדבר.

BUZZ LIGHTYEAR TO THE RESCUE

אחרי שהובהר מדוע התקדמתי לעבר החנות בחשש גדול, זה גם המקום לעדכן: רק לפני מספר שבועות מצאתי בחנות אחרת באז מדבר אבל קטן ב-119 שקלים, ורכשתי אותו עבור הסטאר. מין פשרת ביניים שלא החזיקה מעמד זמן רב. הילד לא שכח את התשוקה המקורית שלו והנה אנחנו שוב מול חלון הראווה, חצי שנה אחרי הפעם הראשונה. שוב בזירת הפשע. והילד רוצה באז נקי.

"שבת עכשיו, החנות סגורה", חזרתי בפעם השלישית כשהוא ניסה לפתוח את הדלתות ובדמיוני כבר שמעתי את האזעקה וראיתי את קצין הביטחון של הקניון נדרך כאקדח שלוף בידו. הילד התרצה בסופו של דבר וירדנו שלוש קומות עד לחניון, אלא שאז הוא נזכר שהוא רוצה לראות את הבאזים הנקיים שוב, כי יש להם סמל שונה מאשר לבאז המשומש שלו. כששבנו לשם (לא חשבתם אחרת) התבררה הסיבה האמיתית: "אני רוצה את באז עם הטיל", אמר הקטן והיפנה אצבע לעוד ורסיה של לייטייר: באז קטן יחסית שנושא טיל על גבו ומדבר על ידי הפעלת חוט משיכה מגבו. איכשהו, בשאריות התחמנות שעוד נותרו בי, שלפתי את עצמנו משם בשלום.

בשלב הזה כבר היה לי ברור לגמרי: הילד מכור לחלוטין, ודאי אם לוקחים בחשבון את היכולת שלו לשבת שעה שלמה מול יוטיוב, לצפות בסרטונים של באז באנגלית, שמסבירים בין השאר את אופן הפעלתו ברמה הטכנית. שעה שלמה, כן. ואם אני לא מזיז אותו משם, גם שעתיים.

למחרת נפל דבר. הילד התחיל להתפרע בגן השעשועים ביום ראשון בצהריים. הוא רוצה את הבאז עם הטיל שראינו אתמול. עכשיו הוא רוצה. מיד הוא רוצה. ניסיונות הרוויח זמן ולמכור לו שאימא תחזור מלונדון ואם יש שם באז היא תביא איתה, לא עזרו.

TO INFINITY AND BEYOND

באז כאן ועכשיו. בדמעות. אמיתיות, לא בכאילו, לא באוואנטה, ולא כמו שהרבה ילדים יודעים לבצע טוב מאוד לפעמים רק כדי לראות איך הן מתחלפות בחיוך ממזרי בתוך חצי שנייה מרגע שאמרת כן.

החלטתי שדי להתעלל בילד ולמרוח אותו שוב ושוב בהבטחות, הגיע הזמן לקנות לו באז רביעי לאוסף (השלישי הוא "באז המתפרק", מין באז בהרכבה עצמית, שקנה לו סבא בני).

אבל לא ב-200 שקל, לא. אפילו שהוא נושא טיל על גבו.

עלינו הביתה ועל חשבון הגשת ארוחת הצהריים לסטאר שוטטתי קצת באינטרנט. הגעתי ל"בית של דידי", חנות צעצועים יד שנייה בזיכרון יעקב. לדידי היה המון רצון טוב, יש לה כל מיני ענייני באז כאלה ואחרים, כולל כאלה שעוד לא נתקלנו בהם כמו באז כחול ובאז לאמבטיה, אבל לקח לה זמן להתארגן והיא הבטיחה להחזיר לי צלצול.

נחמדה מאוד דידי, באמת, אבל לא היה לי זמן לזה. הייתי אב במצוקה. צריך באז כאן ועכשיו, לא מחר ולא מחרתיים. המשכתי לכיוון יד 2 והנה, לא להאמין: מישהי מכפר סבא מוכרת באז לייטייר גדול ומדבר תמורת 55 שקלים. התקשרתי ודיווחתי על התייצבות בתוך זמן קצר.

WOODY, WE NEED AIR SUPPORT

אספתי את תומרינגו סטאר הנלהב ועדכנתי אותו בהתפתחויות: נוסעים לכפר סבא לקנות באז משומש ומדבר ב-55 שקלים. יחד עם הדלק, הפיצה והשתייה והמאפה בטאבון שקנינו וברייקינג ניוז – בובת וודי גדולה ומסעירה שהגברת שלפה פתאום משומקום ועלתה לא מעט (עדיף שלא אספר, תווית הפראייר על מצחי צועקת למרחקים בכל מקרה) חזרתי עם נזק של יותר מ-200 שקלים.

אבל היי, זה באז גדול ולא קטן. והוא מדבר. וגם הרווחנו וודי על הדרך. כלומר קרעו לנו את הצורה במחיר, אבל הרווחנו.

"זה אבא שלו", הסברתי לתומרינגו כשבחן בעניין רב את וודי הגדול והשווה אותו לוודי הקטן שברשותו. "וזה", הצבעתי על הבאז ב-55 שקלים, "אח של באז שיש לך". תומרינגו המרותק הנהן בהסכמה.

LOOK AT MY IMPRESSIVE WINGSPAN

אכן מרשים למדי היה הבאז שרכשנו מהכפר-סבאית, ומוטת כנפיו כשל תיישון ג'יימס לפחות, אבל למעשה מדובר בהעתק אחד לאחד של באז שכבר היה לנו. שיהיה. העיקר שהילד מבסוט. אתמול, אגב, הוא כבר שאל מה קורה עם באז המדבר עם הטיל ומתי נקנה אותו.

MISSION ACCOMPLISHED, WOODY

ובינתיים, בזיכרון יעקב, דידי עומלת על הכנת מארז גדול למשלוח ובו פריטי באז נוספים במחירים צנועים שיגיעו בקרוב לרמת גן-העיר. אל רמת גן עצמה שבה הבוקר רעיית הנשיא אחרי מסעה ללונדון-הכרך, ובידה אין באז. לעומת זאת, על דלת הלשכה הנשיאותית ציפה לה ציור פרי ידיו של תומרינגו סטאר: באז לייטייר באדום בוהק. אות ברכה ושלום אבל גם רמז, כנראה, ליצרני הבובה החבובה: עד שלא יוציאו לשוק באז כזה בדיוק, כמו בציור, הסטאר הקטן לא יירגע.