יו יו יו, כמה שקשה לכם עם החידה הנוכחית של בעל המאה, הא?

ממש קשה. בינתיים, אין אף פותר. עומדים שם שני חבר'ה נחמדים, שכבר לא משחקים יותר כדורסל (וזה היה הרמז הראשון להיום, כן?), מוכנים לקרב אגרוף כבר הרבה, צילום נחמד ונאה כרפאל בלי ספק, ואתם איפה? כלום.

באמת צילום חביב מאוד, ייחודי ומקורי, רק שממש לא נעים לי מהם. כמה זמן אפשר לעמוד ולהביט למצלמה, כשבסופו של דבר אתם לא מגיבים ולא נותנים להם שום פידבק. עד כדי כך אין לכם מושג לגבי שני החבר'ה האלה, שהופיעו בזמנו בליגה הספרדית, אם כי בקבוצות שונות (וזה היה כבר רמז שני, סחטנים).

ככל הזכור לי, הבחור הלבן שיחק גם ב-NBA. רגע, תנו לבדוק. כן, 234 משחקים מאחוריו. השחור לא היה שם והאמת היא שכבר אין צורך בסוגריים, כי הדברים ברורים גם ככה. כן, זה היה הרמז השלישי.

ואתם יודעים מה, הבחור השחור שיחק נגד מכבי ת"א בגביע אירופה במדי שתי קבוצות שונות. הראשונה היא הספרדית שלו והשנייה מחוץ לספרד, אבל לא קבוצה איטלקית ולא קבוצה צרפתית. ואיזה רמז זה היה כבר, הרביעי?

נו, שיהיה כבר עד הסוף. שניהם אמריקאים, לא אירופיים, לא בעלי דרכון ושאר חרטאבונה. וזה היה החמישי והאחרון בשלב זה.

בהתחלה, בכיתוב התמונה, כיניתי אותם ליצנים כטוב עלי ביין וסתם בלי סיבה. אחרי יום-יומיים תיקנתי את הכיתוב. אתם יודעים, גם לא נעים וגם אולי הם יבואו לדפוק בי מכות.

עכשיו אני חושב, שבעצם הכיתוב ליצנים היה אמור להיות מופנה כלפיכם, חדלי אונים. מה, לא?

יו יו יו, כמה קשה לכם עם החידה הנוכחית של בעל המאה, הא?