לאט לאט אני נכנס לליגת קזינו, כמו בכל אחת מהעונות האחרונות. כבר אין תחושת דחיפות באוויר, אם כי להזניח לגמרי גם אי אפשר. את שני המחזורים הראשונים החלקתי, פחות או יותר, מסיבות שלא אפשרו היצמדות לעניינים.

גם אתמול לא היה פשוט. תומרינגו סטאר שוב הראה נוכחות בצבע והטריף את ההגנה. היה לא פשוט לקבל ממנו אשרת כניסה לליגה, או לפחות קצת שקט.

הנה כמה דברים שידעתי עוד קודם, אבל לא הייתי לגמרי בטוח ובעיקר לא היה לי זמן לכתוב.

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, לא זו בלבד שיש המון זרים חדשים ולוקח המון להתרגל. הפעם הם משחקים אותה טריק מלוכלך ומרביצים שמות דומים להחריד. פרימן, טילמן, הולמן באילת. רק טישמן ובוכמן חסרים להם, אחרי שטראוויס היימן שוחרר מסביבות גן נר והותיר אותם בוכיים.

פתאום יש גם חמישה סמית' לפחות בליגה הזו, אחרי שנים שלא היה פה אף סמית' נדמה לי, על אף שאינני. לך תזכור מי זה מי ואיפה הוא משחק.

הופסון, דייסון, דאוסן. בלאגנסן.

ג'ונס פה, וג'ונס שם.

לפחות הג'ושים נפרדו ועכשיו אפשר לדעת בוודאות מי זה דאנקן ומי זה קרטר.

בנוסף, גיליתי סוסון יאור שייכנס מתישהו לביצת כדורסלע: אחד הטילמנים ההם מאילת. ידנו הארוכה תגיע גם אליו כשנבין מי זה מי, כאמור.

הלאה.

מכבי ראשל"צ ניצחה בנוקיה-ההיכל ב-17 הפרש, לא משהו שמישהו יכול היה לחזות. הליין, אגב, היה 17, רק לצד השני. שוטה הנבואה היה חכם מספיק כדי לדעת שאחרי פלוס-מינוס 30 הפרש על שאלון וטיסה ארוכה הביתה, אין למכבי ת"א כוח או חשק לדרוס שום דבר. כיוון המחשבה הזה הלך אפילו יותר רחוק משאפשר היה לדמיין.

וכן, אדריאן יוטר שחקן. ג'וליאן רייט גם. וגם השאר חבובים ביותר. אור סולומון סיים איזו כניסה לסל עם סיומת בשמאל סטייל טל בורשטיין, כשהוא מרחיק את הכדור מניסיון חסימה של המגן באינסטיקנט של שחקן מבוגר בחמש שנות ניסיון לפחות.

יפה ואף נאה.

קצת מציקים אזכורי העייפות אצל שחקנים שעפר שלח מעלה תדירות כבר בתום הרבע הראשון. לפעמים הוא נותן צ'אנס וגורר את האזכורים לרבע השני.

אני נותן הרבה כבוד, לשלח, כן? אבל די עם הקטע של העייפות. יוטר משחק פעם בשבוע, והוא לא בן 58. הוא רגיל לשחק 35 דקות כמו כלום. זו לא העונה הראשונה שהוא עושה את זה. אז עייף-מה-עייף, יישארו לו רגליים גם בדקות האחרונות. זה בסדר. לא צריך לדאוג כל כך לשחקנים. כשהם עפים ככה על הפרקט ומריחים הזדמנות נדירה להרביץ למכבי ת"א בנוקיה-ההיכל, שום דבר לא יעצור אותם. גם לא 45 דקות משחק לכל אחד. אדרמלין מכסה על הכל.

איך סיפר ראש שבט האפריים בסיום: "בעונה שעברה כשהייתי צועק על יוטר השחקנים היו אומרים לי: עזוב אותו, הוא הסוס ואנחנו רוכבים עליו". אז די עם חישובי העייפות בכל מחיר. חמש דקות לסיום יוטר רץ כמו גארד צעיר וכדרר לאורך חצי מגרש, כאילו המשחק התחיל לפני דקה.

אני מאוד רוצה לכתוב על כדורסל נטו, אבל זה חזק ממני. היום אדבר אתכם על יעל דואני, זו שמארגנת את התחרויות לצופים בהפסקות הרבעים, פסקי זמן, מחצית, כאלה. בעצם, זה לא עליה אישית. זה על היפות האלה, שלא העזנו לגשת אליהן אף פעם. כלומר, אני לא. אולי אתם.

קצת פילוסופיה בגרוש, וזה הולך ככה: כולם יודעים שיש בחורות כל כך יפות ומושכות, שאף אחד לא ניגש אליהן. אפילו לא מנסה. אבל אם אתה יודע מראש שאף אחד לא מעז לגשת אליה, מדוע אתה לא ניגש אליה? האם כדי להיות זה שיספר לכולם איך ידעת שאף אחד לא ניגש אליה, ולא נגשת אליה בעצמך, רק כדי לדעת אחר כך איזה מטומטם היית שחיכית שמישהו אחר יגש אליה ויקדים אותך?

צלחתם את המשפט האחרון? סוגייה מעניינת. יש להודות.

ויש לי סקופון מרעיש. הבחורות האלה מתחתנות בסוף. זאת אומרת שצדקת, מישהו אכן ניגש אליהן בסוף והצליח. זה יכול היה להיות אתה, יא טמבל. איפה היית כשאף אחד לא ניגש אליה?

עד כאן ניתוח המשחק בנוקיה ואולי גם המחזור כולו. כולל ענייני יעל דואני.

אהה, רגע, תוספת. אומרים האומרים ומדווחים המדווחים, שהפועל ת"א שיחקה לאורך כל הרבע האחרון נגד אשקלון בהרכב ישראלי. שני דברים יש לי לומר על זה: הראשון, האם ישנם יותר מעשרה אנשים שיכולים להתעורר בלילה ולדקלם את שמות כל הזרים של אשקלון? יודעים מה, קבלו הנחה: עשו את זה במצב של ערות מלאה, נראה אתכם.

שנית, מאמננו האדמוני לשעבר קוצר את מה שזרע בעונה שעברה, והישראלים שלו משחקים המון. הנה עוד רעיון מהפכני: תורידו את כל הקבוצות לשנת ניסיון בליגת קזינו 2, שם מותר לשתף שני זרים בלבד, והמאמנים יהיו חייבים לשתף הרבה ישראלים ולפרקי זמן ממושכים. אחר כך, כשיתרגלו ויבינו שאלו שמגיעים מארצות הברית לא המציאו את הכדורסל (נייסמית' היה בכלל חצי קנדי), יש סיכוי ממשי שיתנו לישראלים לשחק הרבה גם בליגת קזינו 1.

בעניין אחר. הואט פה הקצב, לא אכחיש זאת, אף לא אסתתר. הימים אינם כתמול שלשום, ולא בכל דבר אפשר להרחיב, לפרט ולשתף את העם. גם עומס השידורים מורגש עם השלישי-רביעי-חמישי לפעמים בשילוש המכובד שכולל לאומית-בלקנית-תיכונים בוואן-הערוץ.

כי נשיא עסוק בשטח, הוא לא נשיא נינוח בלשכתו, כן?

זה מה יש.

מסובך? צפו בפרק הבא של SOAP.

שלומות ונצורות בשלב זה.