יום רודף יום ואנוכי מסתובב באולמות ארצנו כמו בחור צעיר בן 23, נלהב ומלא רצון טוב. רגע הייתי במקיף באר שבע נגד מקיף יהוד, וכבר אני בלאומית, בבלקנית, שוב בתיכונים, שוב בלאומית.

פה סל ניצחון, שם עשרים הפרש צפוי מראש, פה שידור טוב, שם שידור פחות טוב, כולל מיגרנת אימים שלא ברור מהיכן באה (חוסר שעות שינה לדעתי, שקשורות לעניין אחר לגמרי) - אתמול במחצית הראשונה בגן נר. רק כדור אדוויל נאה כרפאל שהעניק לי המכובד יניב קליין במחצית הצליח להעביר את המשחק הזה בשלום מבחינתי.

למקומות הרחוקים אני נוסע עם צוות ערוץ ONE. וצוותי טלוויזיה, כידוע, לוקחים זמן ביטחון ויוצאים הרבה יותר מוקדם מאשר הייתי עושה, לו נסעתי בעצמי. מזל שיש משחקים בזיסמן לפעמים, אולם הכדורסל החביב עלי בארץ ולו בשל קרבתו ללשכה הנשיאותית. הריני להצהיר כי עקרונית לפחות אני בהחלט בעד ניצחונות של עירוני רמת גן העונה. ככל שהם ינצחו יותר, הסיכוי לשדר מזיסמן יגדל יותר.

תוסיפו לזה קצת הכנה לקראת קבוצות שהן לא פעם אנונימיות לגמרי, והתוצאה: כדורסלע-האתר חורק שיניים בדרכו לאייטמון נוסף. חורק זו לא מלה. הנשגב שבאתרים עובר זמנים קשים, לא נסתיר זאת, אף לא נעלים.

צפייה במשחקי ליגת קזינו ומשחקי יורוליג לוקחת את הזמן שלה, ועבודות קטנות בעקבותיהן. פה טור, שם הופעה באולפן הספורט לפני משחק יורוליג. עוד זמן שמנותב לצרכים אחרים שאינם כדורסלע.

בקיצור וכידוע, הרי לא המצאתי את זה עכשיו, הכדורסל מפריע לעבוד. אכן כי כן, לא נוכל להכחיש זאת.

וכל זה עוד לפני שהייתי אב לשלושה, בן לאב, אח לאח ובעיקר בעל לרעיית הנשיא המכובדת, כן?

העם אמנם שרוי במרדף בלתי פוסק אחרי ענייני מכבי ת"א והיורוליג, יש להניח, ועכשיו גם פתיחת עונת ה-NBA, ברם אולם רשמיי באים מתוך מה שעיניי רואות והיורוליג, למען האמת ולמרבה הפלא, לא ממש מטריד אותי בשלב זה אלא אם אני חייב.

פול יאנג עשה מזה אפילו שר עם where ever I lay my hat that's my home

כנראה שככה זה עובד.

ולדעתי זה היה בכלל חידוש לשיר ישן, אבל נעזוב את זה כרגע.

קטנות ונצורות בהחלט בלי הרחבה יוצאת דופן:

נמרוד טישמן אכל אותה, או ככה זה לפחות נראה. ל"ל המולך על ג"ג לא נתן לו דקות נגד הפועל חולון וגם לא אתמול נגד קומאנובו ממקדוניה בליגה הבלקנית. מבט ימינה ושמאלה מראה שלקבוצה הזו יש בעמדות 1 ו-2 את קני הייז, שמוליק ברנר, יועד בית יוסף וג'מאר סמית', שהרביץ 19 נקודות ב-16 דקות וחצי במשחק הבכורה שלו.

שלא לדבר על הרכב גבוה שכולל, נניח, את דגן יבזורי ב-2 ועמית שמחון ב-3.

מאחר שטישמן שיחק לאורך העונה שעברה לא מעט דקות בבלקנית, הן כ-1 והן כ-2, אני לא רואה איך זה חוזר על עצמו. ל"ל דבר על מאורעות טישמן כעל מקרה נקודתי וספציפי, אבל נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא (יחזור לחמישיות במקום עפר שלח?) ששני משחקים ברצף בלי אף נקודה הם לא מקרה נקודתי. לתחושתי, טישמן הולך לתקופה קשה על הספסל. ותרשו לי לצטט את עצמי מתוך כדורסלע-הפייסבוק: האם שחקן העתיד הוא דכדוך ההווה? אם נחיה גם נראה.

שיינית ואחרון, כי שוב נגמר הזמן:

עמי נאווי. איזו הצגה זה עמי נאווי, יאאא אולוהייים!

האיש ששיחק פעם מזמן במכבי רמת גן, הוא היום המאמן של עירוני רמת גן. הצגה מהלכת על הקווים. רץ, קפוץ, מנשק שחקנים תוך כדי משחק, שואג עליהם, מטריף את כולם, אפילו מאבד כיוון לפעמים בפסקי הזמן ומדבר על שחקן יריב שלא נמצא במגרש.

איש כדורסל שהוא ביפיונר מוחלט, אבל כמה חביב. כמה חביב.

אגב, מתישהו ובהזדמנות יש להרים פה את רשימת הכדורסלנים הביפיונרים ביותר. פרטים מלאים יבואו.

זהו, הצלחתי להפיק קצת יותר מחצי קילו טקסט, גם משהו בימים אלה.

שלומות ונצורות בשלב זה.

והיידה, למשחק התיכוניים בכפר-סבא-העיר.

שלומות ונצורות בשלב זה.