נפל דבר בלשכה הנשיאותית.
והוא הולך ומתגבר ומתעצם, ולא רק שאין לי דרך לבלום אותו – אני אפילו שותף לדבר חטא.
פשוט אגש לזה וזהו: תומרינגו סטאר החל לאסוף קלפי "סופרגול", ומי שישב כאן ביום שישי אחר הצהריים והדביק לו אותם אחד-אחד הוא לא אחר מאשר אני.
יאאא אולוהייים!
חטא כזה לא זכור זה זמן רב.
הכל החל כשהתגלגל פה אלבום "סופרגול" ישן מהעונה שעברה, שחולק בחינם למנויי העיתונים.
אפילו דוראנט מבסוט: עוד סיפור בענייני תומרינגו סטאר בכדורסלע-האתר
אוקיי, חולק-מה-חולק, הכל טוב ויפה. זה היה לפני יותר משנה, הסטאר היה קטן עדיין ולא הביע עניין. כנראה גם לא התעניין בקונספט, ובטח לא בביפ הישראלי המיותר.
חלפה שנה ולפתע אני רואה אותו מסתובב יותר ויותר עם האלבום הישן ביד, ובידיו קלפים. ממש קלפים של שחקני ביפ, שומו שמיים.
ראתה רעיית הנשיא כי מדובר במצ'-אפ לא משהו בכלל (אלבום ישן וקלפים חדשים לא לגמרי הולך יחד בפעם האחרונה שבדקתי), וקנתה לו אלבום חדש. מן הסתם ישב לה על הראש בעניין הזה.
קנתה לו אלבום חדש, קנתה לו!
רעיית הנשיא!
לתומרינגו סטאר קנתה!
אלבום של ביפ! עגל זהב בלשכה הנשיאותית!
הייתכן? מתברר שכן.
"שמעת איזה צחוקים? הסטאר הזה עושה לו בית ספר חבל"ז"
עבר יום, חלפו יומיים, ובהזדמנות כלשהי, באיזשהו אחר צהריים, בעודנו חוצים את הכביש לעבר המינימרקט הסמוך כדי לקנות שוקו ורוד, הסטאר ניגש בביטחון ו . . .
רגע – אני אמור להסביר מהו שוקו ורוד.
ובכן כי כן, היה אומר על ד. דבורין לו היה נשאל, שוקו ורוד הוא כמו שוקו חום, רק בטעם פונץ' או משהו. הסטאר נוהג לשתות כאלה מפעם לפעם, זכר לימים בהם היה בן שנתיים-שלוש. מכירים את בקבוקי השוקו האישיים האלה עם הפיה, כן? יפה, אז כזה. רק ורוד.
ואם לחזור רגע לאחור, עוד לפני שמגיע הסטאר אל מקרר מוצרי החלב, הוא ניגש בביטחון מלא, שולף שלוש חפיסות קלפים של "סופרגול" ליד הקופאי, אחת מכל סוג ובצבע שונה, כאילו כלום. וממשיך הלאה.
לא שאל אם מותר. לא ביקש. לא דיבר. לא הביט בי או במוכר. פשוט אסף לו שלוש כאלה בעודי משתאה לנוכח הביטחון הרב, ובעיקר נפעם לנוכח הרעש שהשמיע האסימון שנפל: אל-אלוהים הטוב, בנו הרך של נשיא הסיפרה הפך להיות מכור לענייני ביפ מזורגג.
בשישי אחר הצהריים, כאמור, הוא כבר הושיב אותי כדי שאדביק לו במקומות הנכונים. לזכותו, הוא מזהה על פי המספרים את כולם, אבל פה ושם מתפלקת טעות.
הוא דווקא בסדר. חוטא רק מפעם לפעם, ורק בענייני ביפ עולמי שזה בערך, נו נגיד, פחות או יותר סביר
וכך יצא שפשפשתי וגם עלעלתי בעמודי האלבום האסור פעמים רבות, הדבקתי קלפים של ביפיונרים מיותרים ונעשיתי עצבני עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ. אני אפילו יודע שישראל ראש משחק במ.ס אשדוד.
אתמול בבוקר מצאתי ציור מפורט ביותר של מגרש ביפ, דמויות שחקנים, שני שערים ומה לא. הסטאר המתוק עמד כמובן מאחורי היצירה.
אמש, דקות ספורות לפני נרדם, הוא ביקש שאקנה לו מחר אחרי סיום שהותו בגן עוד שלוש חבילות של "סופרגול".
אהוב ביותר הוא הסטאר, חיי בלעדיו אינם חיים ונפשי בנפשו קשורה, אבל אם תראו ברחובות רמת גן-העיר מישהו מתהלך כשהוא מליט פניו בידיו מרוב מבוכה – לא תצטרכו יותר מניחוש אחד כדי לגלות במי מדובר.
