אני יודע, זה נראה רחוק ולא שייך לכלום, אבל הדרבי של בולוניה התקיים היום. הדרבי של בולוניה. העיר שכונתה בירת הכדורסל האירופי ממש לא מזמן, ופעם גם הבעתי רצון בפרהסיה לחיות בה שנה ולקנות שני מנויים, אחד של וירטוס ואחד של פורטיטודו. ולמרות אהדתי העזה בוירטוס (סינודינה, באקלר, קנור, קינדר, וידי ויצ'י), לא להפקיר את הקבוצה השניה של העיר, פורטיטודו (טימסיסטם, פאף, סקיפר, קלימאמיו) ולראות ארבעה משחקים בשבוע – שניים ביורוליג ושניים בליגה האיטלקית.

חלומות, חלומות.

בינתיים, וירטוס נעלמה בליגה השנייה, ואחר כך התעשתה, חזרה ותאמינו או לא – בתום חמישה מחזורים היא מובילה את הליגה האיטלקית בלי הפסד. כולל ניצחון היום בצהריים על קלימאמיו בדרבי, 60-64.

ברכות, אם כך, לוידי ויצ'י בולוניה, קבוצתנו האהודה מאז ולעולם (לצד בנטון טרוויזו, אפס פילזן, צ'לסי, ליברפול, בוסטון סלטיקס, לוס אנג'לס לייקרס ומכבי פ"ת), ולמאמננו המקדוני זארה מרקובסקי, שאימן קבוצות רבות באיטליה וממשיך לעשות עבודה טובה ויפה עם בולוניה שלנו, נטולת דייויד בלות'נטל, אגב, שחצה את הכביש, מה שנקרא, ועבר לשחק בקלימאמיו.

מי ומי בקלעינו הפעם? 17 לטראוויס בסט הקשיש, 10 לפאביו די בלה החמוד, 8 לברט בליזארד הצלף, 7 לגיירמה ג'ובאנוני הברזילאי, אקס טרוויזו.

למתנגד: דניאלה קבאלירו 11 (בוז), סטפן האמאן 10 (נו, באמת), ג'יימס תומאס 10 (נו, שיהיה, נתנו לו), דייויד בלות'נטל 8 (בוגד), סטפאנו מנצ'ינלי 7 (דווקא אוהב אותו). בלינלי רק 6, וואלה.

ולפיכך, נזקוף ראש, נישיר מבט ונזעק בגרון ניחר:

היידה בולוניה-שלנו, היידה, היידה, היידה!