תשעה מחזורים מאחורינו, זמן לבדוק כמה מהתחזיות הפזיזות שניתנו כאן זה מכבר: האם ישנו עתיד לשחקן הישראלי ומאיזו קבוצה הוא (העתיד) יגיע?

ג"ג הפקות. כרגע – סובלת מהבחירה בשחקן הישראלי. שני ניצחונות בלבד מטים כרגע את הבחירה בחוק הרוסי לחובתו של ל"ל ואנשיו. יועד בית יוסף (15.4 דקות, 7 נקודות, 1.9 אסיסטים ו-1.5 איבודים) לא מצליח להוביל את הקבוצה למרות שמקבל קרדיט.

דגן יבזורי לא מצליח לשחזר את העונה הקודמת (7.5 נקודות ב-24 דקות), עמית ביר-כץ לא משמעותי (1.2 נקודות ב-9 דקות), נמרוד טישמן לא משמעותי (1.8 נקודות ב-7 דקות).

כתבתי בתחילת העונה שהיחיד שנראה כמי שיכול לעשות זאת הוא עמית שמחון, והוא נותן עונה לא רעה, אם כי כנראה עדיין לא מספיק טובה (7.6 נקודות ב-22 דקות). הוא עדיין מאבד יותר מאשר מחלק אסיסטים והמדד שלו (5.2) לא מספיק גבוה. יניב גרין ממשיך בדמדומי הקריירה (3.9 נקודות ו-4.7 ריבאונדים ב-18 דקות). הוא כנראה כבר לא מספיק בשביל לשחק בעמדה של זר בליגה שלנו ופשוט עצוב/חבל לראות את זה. ובלי קשר, אם לחזור לעמדת המוצא, העתיד לא יבוא ממנו.

הפועל ירושלים. פה אין דור עתיד, ההווה מככב בינתיים, ולאחר פתיחה רעה מתייצב ומפגין את כוחו. רביב לימונד שני בדירוג המדד של ישראלים בליגה (12.8) אבל רק 34 בדירוג הכללי. הוא מעמיד נתונים יפים של 10.7 בנקודות, 3.7 בריבאונדים, 3 אסיסטים וכמעט חטיפה בממוצע לצד 2 איבודים במשחק וכל זה ב-26 דקות בערב. נתונים יפים. אלישי כדיר (9.1 נקודות, 3.9 ריבאונדים, 1.4 אסיסטים) בפתיחת עונה לא רעה. על מאיר טפירו העיר כבר הנשיא ואין מה להוסיף כמובן, ורם אליאספור נער פוסטר במשרה מלאה. השאר עושים את שלהם מי יותר ומי פחות.

בני הרצליה. בן אלטיט (2.08, בן 20) ואליאב אוחנון (1.99, 19) משמשים כנערי פוסטר כרגע אצל אריאל בית הלחמי שמקפיד להשתמש בזרים ככל שרק ניתן. ניב ברקוביץ' ובן רייס מקבלים קרדיט גדול, וגם מחזירים למרות המאזן הקבוצתי השלילי של המועדון. ניב ברקוביץ עם 10.9 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים ו-1.8 חטיפות ב-28 דקות בממוצע, לוקח עליו את העסק. רייס נתן מספר משחקים עם 20 נקודות ומעלה, ומראה שהיה כדאי להרצליה לחכות לו עם 12.9 נקודות, 3.4 ריבאונדים וכמעט 45% לשלוש. שחקן נבחרת? אם נחיה גם נראה.

מכבי חיפה. אנטון שוטבין מקבל דקות מההפקר עקב פציעות של גבוהים בחיפה, ולא מאכזב עם 4.5 נקודות וכמעט ריבאונד ב-8 דקות בלבד בממוצע. אלכס צ'וברוביץ' לא ממש מקבל דקות פרט למשחק האחרון. פתיחת העונה הטובה של חיפה נזקפת לזכות זרים המצוינים לצד עידו קיר בטון וקורי קאר, שמשלימים היטב את הסגל. גל מקל סותם לקבוצה לא מעט מהחורים שנראה שיש לה בסגל עם 15 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 8 אסיסטים וגם 2 חטיפות בממוצע בשלושה המשחקים שלו. מצוין עד עכשיו.

עירוני אשקלון. ליאור ליפשיץ' שוחרר מהקבוצה ועודד שעשוע יחד עם גילי מוסינזון לא נותנים עונה מרהיבה עד כה. דווקא אחיעד בוקרא עם 13 דקות , 4.9 נקודות, 3.6 ריבאונדים יושב על פתיחת עונה טובה. גור פורת הוא הישראלי המוביל בקבוצה עם 7.2 נקודות, 3.3 ריבאונדים וכמעט שתי חטיפות ב-24 דקות במשחק, אבל גם ממנו לא יגיע העתיד. אין בשורה לעתיד הכדורסל הישראלי מאשקלון השנה.

מכבי ראשל"צ. בענייני השחקן הישראלי ניצן חנוכי לוקח את רוב הדקות בעמדה שלו עם 33 במשחק. הוא מחזיר עם 8.6 נקודות, 4.4 ריבאונדים, 3.3 אסיסטים וכמעט שתי חטיפות. נתונים יפים אבל לאור כמות הדקות אפשר היה קצת יותר, כן? גם האחוזים לא משהו עם 45% לשתיים ורק 22% לשלוש.

אור סולומון ממשיך לקבל דקות וגם להחזיר עם 7.9 נקודות ו-2.3 ריבאונדים בקרוב ל-20 דקות. עמית בן דוד עושה את שלו, ומי שמקבל קרדיט יפה בינתיים הוא שון דאוסן עם 10 דקות במשחק, 3.8 נקודות, ו-71% לשתי נקודות. בהחלט סביר לשחקן בעונתו הראשונה, אם כי לא בטוח שהפסדים נוספים בהמשך הליגה לא יפגעו בדקות שלו.

נתניה. קבוצה שאינה מסתמכת על ישראלים, ואת זה ידענו מראש. יהוא אורלנד (9 נקודות) ואייל שולמן ( 6.4 נקודות/ 2.9 אסיסטים) הם הבולטים ובינתיים זה נראה לא רע. אלירן גואטה הוא לא העתיד של הכדורסל פה, אבל את שלו הוא עושה ובהחלט נותן את הנשמה עבור הקבוצה. טמיר אריאלי דווקא מקבל קרדיט מפרנקו אבל בינתיים לא מחזיר תפוקה מרשימה. אי אפשר להגיד על דני פרנקו שהוא לא מנסה.

הפועל חולון. הקבוצה של דן שמיר רק עם 3 ניצחונות מה שאומר שיכול מאוד להיות שיהיו שם שינויים, אם המצב לא ישתנה. בינתיים שון דניאל מקבל 18 דקות למשחק ומחזיר עם 6 נקודות, כמעט שני ריבאונדים, רק חצי אסיסט ו-22% בלבד לשלוש, זה לא מספיק כדי להיות שחקן מוביל בליגה. שלומי הרוש מקבל 18 דקות במשחק ומחזיר עם 5 נקודות, 2.6 ריבאונדים, 1.8 אסיסטים. לא מספיק איכותי. זאק רוזן אינו תגלית גדולה כמו שניתן היה לחשוב בתחילה, אופיר פרחי מקבל מעט ומחזיר מעט, אליאב מושיאשווילי לא רלוונטי כרגע. הסגל של שמיר קצר מאוד ושני הישראלים המובילים שלו יהיו חייבים לתת יותר כדי להוציא את העגלה מהבוץ. כמה שגל מקל היה יכול לעזור להם.

מכבי אשדוד. דרור חג'ג' עם 8.8 נקודות ו-3.7 ריבאונדים ב-25 דקות, גוני יזרעאלי עם 6.6 נקודות ו-4.4 אסיסטים ב-27 דקות, משה מזרחי עם 8.3 נקודות ו-3.8 ריבאונדים ב-30 דקות. קצת דניאל גור אריה. נותרנו ללא פוטנציאל אמיתי וממשי אחד לדור העתיד של הכדורסל הישראלי.

הפועל אילת. עודד קטש בנה קבוצה די מוצלחת: 7 ניצחונות ומקום שני זה יפה מאוד, ואף מאוד יפה. אפיק ניסים ויחזקאל סקוורר נותנים ביחד 10.2 נקודות, 2.9 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים ב-39 דקות שהם חולקים על הפרקט. ליאור חכמון לא פקטור (בלי להעליב, כן?) ואבי בן שימול בפתיחת עונה נוראית עם 3.4 נקודות ב 19 דקות ו-28% מהשדה. נכון לעכשיו, רוב רובה של הצלחת אילת נופל על ארבעת הזרים המצוינים של קטש.

הפועל ת"א. מתן נאור עם סטטל'ה נאה, אבל הוא לא העתיד. ובכל זאת, רק למען יידע העם: 10.3 נקודות, 3 ריבאונדים, 2.7 אסיסטים ו-3.4 חטיפות ב-35 דקות בממוצע. למעשה, במקום זר רביעי שהפועל לא הביאה.

יונתן שולדבראנד (10.4 נקודות ו-3.4 ריבאונדים), וגל איתן (6.4 נקודות) עושים את שלהם במידה לא מבוטלת, אבל הבשורה מגיעה מכיוון בר טימור ויותם שירן. טימור נותן פתיחת עונה מצוינת עם 7.4 נקודות, 2.7 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים ב-24 דקות. הוא משחק בלי פחד ומגלה הרבה יוזמה ואגרסיביות. שירן קיבל את המפתחות לעמדה מספר שלוש בשני המשחקים האחרונים לאחר הפציעה של נאור ונתן תפוקה יפה. יש למה לצפות מהפועל ת"א בכל הקשור לשחקנים ישראלים.

מכבי ת"א. דברים שכתבתי באייטמון קודם: "סילבן לנדסברג בן 22 והוא דור העתיד שכבר נמצא בהווה. שחקן נבחרת לא בטוח שיהיה מסיבות של תפקיד ומצוקת הגבוהים בנבחרת. הוא יהיה חייב להיות שחקן ברמה אחת לפחות מעל כולם, כדי לקבל זימון ואם זה יקרה לא בטוח שהוא יהיה כאן בארץ הקודש, כדי להיענות בחיוב. לעומת זאת מכבי מחזיקה בשני "ג'וקרים" בני 18 בדמותם של עידן זלמנסון (2.06) ואיתי שגב (2.04) שעשויים להתפתח מאוד תחת דייויד בלאט שכבר נתן להם דקות פה ושם במשחקים פחות חשובים, או כשההפרש מאפשר.

עכשיו נבדוק את המספרים: לנדסברג עם 6.6 נקודות, 2.3 ריבאונדים ו-45% לשלוש ב-16 דקות בלבד. זלמנסון? לא בתמונה. שגב? ראה מעט מאוד פרקט. הליגה עוד ארוכה, וכמו שאומרים אצלנו: אם נחיה, אולי-אולי גם נראה.

אלה היו 1.1 קילו טקסט, אחרי שכ-400 גרם טקסט נוספים נפלו קורבן לקיצוץ נשיאותי-אכזרי בשכתוב ובעריכה.