במשחק האולסטאר באיטליה, מדווחים המדווחים, ניצח דומיניק ג'יימס בתחרות ההטבעות (כמתחייב משמו הפרטי)ובסיום התחרות הזמין את חברתו לפרקט, כרע בפניה ברך והציע לה נישואין. היא הסכימה.

לשון הדיווח.

ואני שואל ואף אומר: נו באמת, מה זה-זה? גבר אמיתי לוקח את החברה שלו עמוק לתוך רגעי התסכול של הספורט, ואפילו הם כולה פראסטריישנים של תחרות הטבעות באירוע אולסטאר, ואז, רק אז, אחרי שהחטיא ופישל וזייף בכל הניסיונות שלו להטביע - מזמין אותה ומציע.

בחורה רצינית? היא תגיד לו כן, דווקא ברגעים נמוכים כאלה. לתשומת לבך מר ג'יימס, ואם אפשר שנה את שמך הפרטי לתיישון. זה תמיד יכול לעזור, אולי גם תגיע הצעה ממכבי ת"א מתישהו.

שיינית, בימים אלה, למעשה בשבועות אלה, אני מקשיב לתקליט (!) ובו אסף השירים הישנים ההם של שלמה ארצי. "את הגשם תן רק בעיתו ובאביב פזר לנו פרחים, יותר מזה אנחנו לא צריכים", יו נואו.

ייתכן שסוף-סוף יוקדש אייטמון של 'שיר אחד ביום' לעניין הזה, יען כי לא הופיע כאן איזה שלושה חודשים בטח, וזאת מבלי להציץ בארכיון, כן?

ולמה לא הופיע? כי מוסיקה באה עם שקט נפשי וזמן פנוי. כשהם לא פה, גם היא לא. אבל תכל'ס, היא תמיד ברקע. בכל מצב. וגם אם אף אחד לא מנגן אותה, היא פתאום תזדמזם מעצמה בראש. לכן, כנראה, זה התחום מספר אחד בעולם ויש לו כל כך הרבה מנויים אוטומטייים.

הופה, רגע, עדכון, הנה מגיע מאמר אורח של רן בורוכוב-נעימוב על פני כרבע קילו טקסט. ניתן לו את הבמה, לחבוב הזה.

הנה זה בא:

שמתם לב שהפועל ירושלים עפה מאירופה? שוב, שנה שלישית ברציפות כך אומרים האומרים, והירושלמים בבית כבר אחרי שישה משחקים. וזה לא שברצלונה או צסק"א עברו כאן. אפילו לא בילבאו או קאזאן, או טריומף של יובל נעימי. רק נימבורק הצ'כית-ישראלית, והחברים מקייב.

ועוד יותר מעצבן שזה כבר לא ממש מעצבן אפחד, או לפחות לא כל-כך מפתיע.

וואלאק, היו שנים שירושלים הייתה מסמנת מטרות במפעל הזה.

ואל דברו איתי אל תקציבים של אז והיום, קבוצה שיש לה בסגל זרים כמו סמית ופולן (ופלס, ביום שהבורג בפנים), ו-15 ישראלים בערך ברמה של נבחרת ישראל + מאמן עם ניסיון אירופי עשיר, לא צריכה לעוף כל-כך מוקדם, נקודה, סימן קריאה, תודה ושלום.

כתבתי פעם על החוצפה של הקבוצות ה"מאומנות" האלה.

כאלה שברור שאין להם אף שחקן ברמה של התותחים שלך, אבל הן פשוט מתעקשות עם העייסק המרגיז הזה של לשחק הגנה 40 דקות, להסתמך על השניים וחצי תרגילים שלהם שהם עושים פרפקט, ולשחק על חולשות של היריב פעם אחר פעם. קבוצות נימבורק-אוסטנד-אמסטרדם שכאלה.

ולא פעם, לך תבין גם יש להן מאמן ישראלי.

אז למה ירושלים לא? ואולי זה קשור לזה שבליגת קזינו שלנו אף קבוצה כמעט לא משחקת הגנה נורמלית באופן יציב?

הליגה הישראלית היא ליגה בלי הגנות, נקודה, סימן קריאה פעם שניה להיום. וכשנציגותינו האמיצות נאלצות לעמוד מול קבוצות שאשכרה משחקות הגנה, זה לא הולך. אז לפעמים כישרון כמו של קורטני פלס מספיק לבד לנצח משחקים, אבל הרבה פעמים לא.

טוב, סיכום הקיטור:

טפירו לא יניף השנה את גביע אירופה. היידה-גוני אולי כן יניף השנה את גביע המדינה.

זהו בעצם, כי אחרי שרב"ס שאג, מי לא יירא? פשוט נעוף קצת ונשוב בחזרה.