קבלו שיר חביב להפליא, שהיה להיט במידה כזו או אחרת ב-1989 ואני כבר סוסון צעיר בן 21, ממש לא ילד. המוסיקה היא כבר לא הדבר הכי מרכזי בעולם באותו זמן. סוף צבא, חיים חדשים, עולם אחר, דאגות אחרות, מחפשים עבודה.

ואז באים LIGHTNING SEEDS עם PURE שלהם, ונותנים יופי של קטע, בלי יותר מדי בלבולי ראש. וכן, הוא נראה חנון לאללה. אבל לא ידעתם שמהחנונים יוצאים הדברים הכי טובים תמיד?

עובדה.

קחו אותו כאן, שיר מקסים.

שגם נכנס, אגב, לטופ-20 במצעד הבריטי באותה שנה. באמת ממליץ להקשיב לשיר הזה פעמיים. זה יהיה טיפה מייגע לקראת הסיום אולי, אבל
הוא פשוט שיר
נהדר.

בגדול, מדובר בחבורה מליברפול, כמו שצריך וכמו שראוי. יאן ברודי (לא להאמין, כבר בן 48) הוא המוח, המנוע וגם זה דופק את החסימות וההטבעות בלהקה הזו. מין פופ אלטרנטיבי, סינטי-פופ, פופ בריטי. זה מה שהם התמחו ומתמחים בו עד היום. לא שאני יודע על דברים חדשים שלהם לאחרונה, אבל למיטב הבנתי וידיעתי וזכרוני ווכל מה שיש לי להציע - הם עדיין פעילים.

ב-96' הם שרו את השיר הרשמי שליווה את נבחרת אנגליה ביורו, בענף
שאסור לדבר עליו כאן, והשיר ההוא טס למקום הראשון במצעד הבריטי. למרות החיבה היתרה לענף ההוא, החלטתי למחול להם ולהציג אותם כאן בשיר אחד ביום. שיהיה להם לבריאות, למה לא.