מסקנותיי הצנועות מיום הבחירות:
אחת, בעצם, למה להיגרר לתחומים שהם לא השטח הטבעי שלי: להפוך את כל ימי שלישי לחופש. לתמיד, לצמיתות, כאן ועכשיו. פעמיים כי טוב.
מספרים המספרים ואומרים האומרים, שאנטולי שצ'רנסקי דיבר על זה פעם, אולי אפילו יזם או ניסה לקדם רעיון.
מציע לנסות זאת שנית. מין נינוחות של שבת באמצע השבוע, עם תנועה מלאה ואולי אפילו מוגברת. כמו להרגיש את הדופק דרך העורק. מעניין.
הארץ רחשה אתמול, ועם זאת היה בה גם רוגע מסוים. אנשים נסעו, טיילו, הסתובבו, נראו רגועים יחסית. אפילו המשפחה הנשיאותית יצאה מעורה לשם שינוי, ותיזזה את עצמה עד ללילה במצפה רמון, כולל סיור במכתש כמובן, ובעוד כמה נקודות נאות כרפאל על הדרך כמו עין עבדת, למשל. ושאר כהנה וכשמה.
בדרך לשם תומרינגו סטאר שאל אם יהיו קקטוסים וקאובויים עם אקדחים. הבטחתי שלטי אזהרה בנוסח 'זהירות, גמלים חוצים את הכביש'.
בלילה, עייף מהטיול והנסיעה, נשאבתי לשעתיים-שלוש של טלוויזיה בענייני בחירות וסקרים והמון טרראם, אבל טרראם נחמד. כזה שאפשר להישאב אליו פעם בארבע שנים או כמה שזה יוצא.
היה נאה, טוב שהיה. הילדים גדלו, לא נכחיש זאת. התחילו לשאול שאלות, להתעניין, גוש חוסם מה גוש חוסם. ציפי ושלי, שלי וציפי, היידה-יאיר וגם המבט הכבוי בעיניים של אלי ישי לא חמק מהם.
והנה עפר שלח, יאאא אולוהיייים! ח"כ חדש, אולי גם שר או איזה יו"ר ועדה כזו או אחרת. כבר הספיק להרביץ כמה תובנות שלחיות אופייניות באולפן ההוא ובאולפן הזה, רק שבמקום קית' בנט ידבר עכשיו על נפתלי בנט. ומן הסתם ימצא את הדמיון והשוני, וימצא את הדרך להשמיע את מסקנותיו בפני העם. נרצה לשמוע בהקדם השוואה בין השניים, כולל סטטל'ה, כמובן.
ומכל הסיפור, שכחתי בכלל מ"חמישיות". נראה לי שגם שלח שכח, לפחות אתמול. באותן שעות נקלט בעין המצלמה כשהוא מחבק איזה פעיל בחדווה ודיצה.
והיום, כמה אכזרי, חוזרים לשגרה ומרביצים נסיעה לגן נר יען כי יוונים נקבצו עלי שם במסגרת הליגה הבלקנית ואירועי ג"ג הפקות, אבל משק כנפי השבת נשמע מעבר לפינה.
חופש בשלישי מקרב גם את החופש בשבת ככה נדמה לי, על אף שאינני. אבקש, לפיכך, את חבר הכנסת שלח להעלות הצעת חוק דחופה לסדר היום.
שלומות ונצורות בשלב זה.
