זה מצער, זה לא נעים, לא צפיתי שזה יקרה.
זה סוף תקופה, זה מבאס, זה נותן תחושה לא טובה.
ובמשפט אחד: תם חלקו של שוטה הנבואה בכדורסלע-האתר.
החלטה קשה מאוד, אגב, אבל כזו שהתקבלה בסופו של דבר ויש ללכת איתה עד לסוף המר, בתקווה להפיק לינק מעניין אחר שיתפוס את מקומו.
הסיפור פשוט מאוד: שוטה הנבואה קץ בהימורים על משחקי כדורסל וטניס. נמאס לו, נגמר לו, ירד לו, אמר די ושלום. הפסיק לעקוב, הפסיק להתעניין, הפסיק להקדיש זמן, התנתק, נגמל, חדל.
שוטה הנבואה – סוף.
השוטה החזיק במשך תקופה ארוכה מאוד את הלינק הכי נצפה בכדורסלע-האתר (אות ועדות היא זו שגם דיירי כדורסלע-האתר לא שונים, בסופו של דבר, מבני העם הזה שכבר מזמן אינם אוהדי ספורט אלא אוהדי הימורי ספורט).
אבל הוא יצא. פשוט התנקה. לא להאמין. מי היה מאמין.
היו ימים שהשוטה היה דבוק וצמוד לאירועים, עקב אחר טרנדים, סטריקים, ממוצעים, ומה לא. תר אחר הבדלים בין התנהגויות של טניסאים במהלך טורנירי גרנד סלאם, ואחרי טורנירים כאלה. מצא הבדלים בין יכולות על משטחי דשא למשטחי חימר, וידע לנצל זאת לטובת הענקת טיפים לרווחת העם. אחוזי ההצלחה שלו היו טובים ומוצלחים רוב הזמן. לא פלא, לעיתים נדמה היה כי הוא ממש עובד בזה, קשור לתחום, או לפחות עוסק בו מהצד כבעל טור לענייני הימורים בספורט.
אבל זה תקופה ארוכה שהוא מתנהל כמו מישהו שהלב אמר לו לפרוש. יעידו האייטמונים המועטים מאוד שניפק תחת שמו באחרונה, או הטיפים שהלכו ונעלמו וקצב הופעתם הפך לזניח עד שולי, או שמא לשולי עד זניח.
הפסיק להתעניין באיטלקית ובספרדית, התנתק לגמרי מהליגה הרוסית, ואפילו הפנה עורף לאחד הענפים החביבים עליו – טניס, ובמיוחד טניס נשים.
כך או אחרת, אחרת או כך, לשוטה הנבואה היתה מערכת ניהול מצוינת ומושקעת בכדורסלע-האתר. אפשר היה למצוא שם חתכים שונים, פילוגים רבים. אכן כי כן, עבודה רבה הושקעה בו ובבנייתו. וגם ממון רב, יש לומר.
אבל הימים חולפים שנה עוברת. ועוד שנה ועוד שנה, הזמן הוא גלגל ענק. ושינויים באורחות החיים והתחביבים והתעסוקה נוחתים עלינו לעתים בלי הזמנה. תמול-שלשום היה שחור שיערנו, והיום שיבה פשטה בו כבשדה קוצים טריים. וגם שוטה הנבואה אינו יוצא דופן.
היום, ב-12 בנובמבר 2013, שבע שנים וחצי לאחר גיחתו לעולם, מגיע סופו של השוטה. טרם הוחלט לגבי לינק חלופי או איזשהו רעיון גרנדיוזי שיבוא במקומו. האם ייפגע הרייטינג בעקבות נטישתו-היעלמותו?
שייפגע, מעניין לנו את הטוסיק, רייטינג.
ומותר לציין, לעת סיום, כי השוטה הוא אני, כן?
מן הסתם לא חשבתם אחרת. ואם כן חשבתם, שוטים אתם בעצמכם.
שלום לשוטה הנבואה, ובאיזשהו מקום אני נפרד – כבר נפרדתי מזמן, יש לומר, אבל עכשיו זה רשמי – מן החלק השטותי-נבואתי שבי.
היה לי לעונג. גם לו.