נראו לאחרונה
 
 
מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99    מדריך הכדורסל השלם לעונת 1998/99
לפרטים נוספים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
   
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
וזאת לתעודה כי קרל נברסון וכו'
אודי כהנים ראה את קרל נברסון לוקח את הנערים של לוד לניצחון וחי כל רגע של המשחק בשיגעון. בתוך כך, הוא מציע שינוי בעניין הסמכת שחקני עבר למאמנים.
5/11/2006    
 

את קרל נברסון פגשתי לראשונה בקורס מאמנים, לפני שלוש שנים בערך. מהשיעור הראשון בכיתה ומהאימונים המעשיים שבאו לאחר מכן, ניתן היה להתרשם בעיקר משני דברים:


1. לא בא לו להיות כאן. במשך רוב הזמן שידר נברסון שחצנות, זלזול והתנשאות כלפי מרצי וחניכי הקורס. כמו רצה לומר, "אני בכדורסל כבר עברתי את הכל, ואין לי שום דבר ללמוד מאף אחד". בהמשך הוצמד לו הכינוי
"קארל נבר-שואו" על ידי החניכים, משום שלרוב השיעורים הבאים כבר לא טרח להגיע.


2. במעט השיעורים המעשיים בהם השתתף, לא היה קשה להתפעל מהיכולת האתלטית המדהימה (ולא רק יחסית לאדם שעבר את גיל 40) ומחכמת המשחק והרחוב שלו. למעשה, רמת ההבנה והמשחק שהפגין במעט שהשתתף גרמו אפילו למדריך הקשוח גדי קידר (שהבטיח חדשות לבקרים שלא יחתום לו על התעודה, בשל חיסוריו התכופים), להפטיר משהו כמו "למה אף פעם לא היית שחקן שלי".


כילד, נברסון זכור לי בעיקר כשחקן אליצור נתניה. אתלט נדיר, בוגר מכללת פיטסבורג, ששיחק כאן 12 שנים, עבר ברית מילה והתגייר. לא הרבה מתאזרחים שהיו כאן נבחרו בדראפט. נברסון הוא אחד מהם (בחירה 56 בדראפט 1981). אפשר להבין אותו קצת כשהוא אומר, "שיחקתי נגד מייקל ג'ורדן, אוסקר שמידט ודראז'ן פטרוביץ', למה אני צריך בכלל לעשות קורס מאמנים?".


בשבוע שעבר פגשתי את נברסון במשחק נערים מחוזית של הפועל לוד נגד מכבי גדרה. ואיזה נברסון ראיתי שם? הפוך לגמרי ממה שתיארתי קודם. נמרץ, אכפתי, מעודד את השחקנים שלו וגם צורח עליהם. רואים שהוא לוקח את העבודה בשיא הרצינות, וגם מצליח עם ילדים, שחלקם, איך לומר, לא ממש כשרונות עילאיים בכדורסל. בסוף הוא גם ניצח, ולפי החיבוקים ניכר שהחבר'ה בלוד פשוט מתים עליו.


ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי אני חושב שיש לי פתרון לגבי השאלה אם שחקנים כמו נברסון, או עודד קטש למשל, צריכים בכלל לעבור קורס מאמנים.


מצד אחד, ברור שחייבת להיות הסמכה מסוימת, שהרי אם לא, יוכל כל אחד לאמן ככל שיחפוץ, והמקצוע יהפוך לפרוץ ולא רציני. מצד שני, טיפשי לחשוב שנברסון ודומיו באמת צריכים את כל השיעורים בשביל לדעת לאמן.


אז מה הפיתרון? הצבת רף מסוים וקריטריונים ברורים לקבלת תעודה – בחינה ארוכה ומסכמת, תיאורטית ומעשית, למי שרוצה להיות מאמן. ידע, יחס לשחקנים, תכניות אימון ארוכות טווח, אוברטריינינג, הכל יהיה כלול בה. יהיו מספיק טובים במבחן? יעברו אותו ויקבלו תעודה, גם אם לא השלימו קורס מאמנים. לא יעמדו בדרישות? לא יקבלו תעודה. פשוט מאוד.


אני, למשל, מודה ומתוודה שבלי הקורס הארוך לא היה לי סיכוי לעבור את המבחן. אבל נקודת הפתיחה של נברסון (או של קטש) שונה משלי, ולכן צריך לאפשר למי שרוצה לאמן לגשת למבחן, בלי נוכחות חובה בקורס. שיהיה בהצלחה.

 
 
שוטה הנבואה
 
 
היינו ילדים וזה היה מזמן, אני ודינו וטוני הקטן.
 
 
מי השלושה בצילום? ...
 
 
פעמיים אלוף אירופה עם מכבי ת"א, מדליסט כסף עם הנבחרת. ...
 
 
 
 
 
 
 
Powered By Art-Up