לא חושב שיש מישהו בגילי, פלוס-מינוס כמה שנים, שלא זוכר את גריז. הסרט שכולנו גדלנו עליו. אוליביה ניוטון ג'ון, שכל ילד התאהב בה. ג'ון טראבולטה, שכל אחד רצה לדעת לרקוד כמוהו ולהשיג בחורות כמו שהוא משיג. הייתי רק בן 10, ואולי אני מגזים. לא חושב שבחורות ממש עניינו אותי אז.

אבל באמת שהיה קשה להישאר אדיש כלפי ניוטון ג'ון. סביר ששמעתי עליה לראשונה באותו סרט, אבל אחר כך היא באה עם רצף של שירים מלודיים להפליא, שהצליחו בכל העולם. העולם של אז, ואני מדבר אתכם על 1978, היה הרבה יתר תמים וסלחן. ככה זה נראה לפחות מעיניים של ילד. אפשר היה להצליח מאוד גם בלי לחשוף את הבטן או את הציצים.

ניוטון ג'ון האוסטרלית היא דמות פופולארית מאוד עד היום. לפני כמה שנים פורסם שנחלצה בשלום ממחלת סרטן השד. סבא שלה היה ידוע כלוכד נאצים, אבא שלה זכה באיזה פרס פעם, לא זוכר מה (העיקר שהוא היה חשוב, כן?). היא נראית נהדר, היא אישה גדולה ואם מישהו היה מהפנט אותי ומחזיר אותי לגיל 10, סביר שהיה מוציא ממני שאני אוהב אותה.

כמה פעמים חרשתי את הקלטת, שאז עדיין קראו לו קסטה, עם SUMMER NIGHTS מתוך 'גריז', או עם שירים אחרים שלה.

הנה שתי בחירות מתוקות להפליא לפתיחת שבוע. אני יודע שיום ראשון הוא פשוט חרא של יום בדרך כלל, אז לפחות שיהיו לי כמה צלילים יפים באוזניים. מצד שני, יום גדול היום. מכבי – ירושלים; והמשחק ההוא בענף שלא מדברים עליו.

אז קחו כאן את אוליביה הצעירה לאללה עם Summer Nights . וכאן תקשיבו ל-Magic, שיר שעמד במקום הראשון במצעד הבריטי, ויצא פחות או יותר שנתיים אחרי הסרט.

הו, אוליביה.