"פה בארץ חמדת אבות תתגשמנה כל התקוות, פה נחיה ופה ניצור חיי חופש חיי דרור", המהם נשיא הסיפרה פזמון חלוצי-משהו רגע לפני כניסתו לישיבת הנשיאות. מראה מלבב קידם את פניו. ישובים היו כל הנציגים אל שולחן העץ העגול והכבד אשר במרכז החדר, מוכנים לדיון בפתיחתה של עונת כדורסל חדשה, העונה ה-17 לקיומו של המוסד הסיפרתי.
הגניב הנשיא חיוך קל וביישני. מי היה מאמין רק לפני 17 שנים, שנשיאות הסיפרה תשתלט על כל נתון ומספר, כל פרט ואלמנט, כל הגיג וסטטיסטיקה בכדורסל העולמי. והנה היום, כשזרקה שיבה בשערו של הנשיא, ועומאר בורחאס, הנציג בחולון ופרבריה השמין עוד יותר, וסעיד דנגור, הנציג הערבי, מקפיד להשתתף בישיבות כשהוא חבוש כאפיה ועטוי גלאביה – הרי שזהו יום מאושר. יום של המשכיות טבעית לפעילותה של הסיפרה לעוד עונה.
"המהמ, כחכח", הכין הנשיא את גרונו, כמקובל, כדי להשתיק את רחש הנציגים והזבובים שחגו סביב הבורקסים נוטפי השמן והשומן כאחד, שהמתינו לנו על השולחן. הנציגים שתקו. אפילו הזבובים עצרו את מעופם ונעמדו על הקירות, להקשיב, עד יינתן האות להסתער על המטעמים.
"חברים יקרים, ערב צח וזך לכולכם. התכנסנו כאן כדי להחיות ולהפריח את השממה. כולנו יודעים כי בסופו של יום, לאחר כל החלומות בהקיץ על רצוננו לגור על פסגת הר ירוק בצפון איטליה ולחזות מקרוב דרך קבע במשחקיהן של טרוויזו, וארזה, קאנטו, מילאנו וביילה הרחוקות, הרי שבסופו של דבר מקומיים אנו, בני המזרח התיכון, וליגת העל המקומית יקרה לליבנו. היא ולא אחרת בראש מעיינינו שיבשו משהו בשנים האחרונות".
"אכן כי כן", השיב ארנו לקומט, נציג הסיפרה בצרפת, בעודו עסוק בבחינת מידותיה של המזכירה החדשה ששכרנו, שעמלה על הפרוטוקול. נתנה בו זו מבט מקפיא וצונן והצרפתי חזר למציאות.
"ומשום כך", המשכתי, בעודי מנסה להתעלם בעצמי מחזותה המלבבת של המזכירה, מה גם שנשיא הנני ואל לי ליפול במלכודות פח יקוש מסוג זה, "משום כך ארצה להציג בפניכם את להיט העונה החדש בכדורסל הישראלי. שימו לב", הותרתי טעם של עוד.
"דבר נא, מדוע הפסקת והותרת טעם של עוד?", התלונן אנגין עוזארחון, נציג הסיפרה בטורקיה.
ואז הצגתי את התוכנית הסודית. "חברים, במשך שנים בנינו את חביבי הסיפרה ואליליה. אותם שחקנים זרים שאהבנו מאוד, הערצנו, נשאנו על כפיים והפכנו מפורסמים ונצחיים לעולם ועד. קראנו להם בשמות, הדבקנו להם כינויים ועד היום, מדי שנה, אנו מתכנסים לחגוג להם ימי הולדת. צוות רב וגדול של חביבים ובעלי כינוי העמדנו לנו, מדייויד ת'רדקיל, השריף הנערץ, ועד צ'ארלס מינלנד הרוקח. מקלי מקארתי החביב, ועד הזיקית מייק גיבסון. מראדנקו דובראש הנשכח כמת מלב, הלוא הוא הגנרל הסרבי, ועד דייויד הנדרסון, קינג דייויד חסר התקדים. בשורה התחתונה, מינינו 42 חביבים, אלילים ובעלי כינויים לאורך 17 שנים.
"ולפיכך, הריני להכריז ביום הזה ממש, פתיחת ליגת העל לעונת 2006/07, על תחרות 'חביב נולד' מיסודה של סיפרה בסלע, למען האדרת שם הליגה, הנצחת גיבוריה והפעילות בה וכמובן - הכיף הפרטי וההנאה שלנו בהפרחת השממה. נעקוב אחר אירועי הליגה מדי שבוע ובישיבותינו נקפיד לדרג את המועמדים. ילכו השחקנים ראש בראש לאורך העונה, ייאבקו קשות ויילחמו על הזכות להימנות עם היכל התהילה של חביבי כל הזמנים".
"רעיון ענק", זעק יואש אלחסיד, הנציג בצפון הארץ, "אפשר להיות הצביקה הדר של התחרות?".
"לא", השבתי בקרירות, "הצביקה הדר של 'חביב נולד' הוא אני. ואלה הם עיקרי הקריטריונים להשתתפות בתחרות, שתהיה מסוקרת בלעדית ובלבדית באתר כדורסלע:
ראשית, שחקנים בעלי שפם צר ודק כמו נוריס קולמן, וונדל אלכסיס, באק ג'ונסון או השריף – יזכו לעדיפות.
שנית, חייב המתחרה לספק לפחות משחק אחד של 25 נקודות ומעלה לאורך העונה.
שלישית, חייב המועמד להיות מרואיין מעניין, או לחילופין שתהיה לו שריטה מלבבת כלשהי בראש, או לפחות צלקת פיזית על לחיו כמו השריף האלמותי בזמנו. יודעים מה, אפשר גם על הברך או הירך.
רביעית, מטביעים מהוללים או חוסמים ראוותניים – מתאים לנו.
עניין נוסף - כימיה עם הנשיא ושיתוף פעולה עם המוסד הסיפרתי מצד המועמד – מתאים לנו.
עוד נושא - כשל לוגי כלשהו, דוגמת ריבוי עבירות תוקף או ביצוע צעדים כרוני לצד הצטיינות כללית, עשוי לשובב את רוחנו.
"ובתום העונה", סיכמתי, "בטקס רב רושם בחוף ניצנים, מול קהל אלפים, יוכתר החביב הנולד ויצטרף ל-42 האחרים שקדמו לו. ממשרדי לאן בת"א ובן נאים בירושלים כבר נמסר, כי נותר מספר מצומצם של כרטיסים לאירוע. ובחיפה? בחיפה אל תשאל. הכל נעשה דל חיש-קל, חוסר מזל, אין כדורסל, אין ליגת על. ולפיכך, חביב נולד לא יושק שם. חבל".
