חידה מסועפת עמדה כאן בשבוע שעבר. קשה שלא להעריך אדם הטורח כל כך, והיו כמה כאלה. מבין כולם נבחרה תשובתו המפורטת של דרור קורמן ששטח את תשובתו על פי סדר השחקנים שבצילום, והרביץ סיכום בשורה התחתונה. והנה דבריו.
"חידה לא קשה במיוחד, אך סבוכה ללא כל ספק (פתרון מלא וארוך, יש גם סיכום בסוף).
נתחיל בשחקן הראשון משמאל, הלא הוא מקדונלד אריאל. את הופעתו האחרונה עשה במדי סיינה, בליגה האיטלקית, בניצחון נגד מילאנו ב-10.5.09, שיחק 4 דקות, הספיק להחטיא פעמיים וזה הכל. היה שותף מלא לעונה בה סיינה לקחה כל דבר אפשרי, והפסידה בליגה פעם אחת בלבד, אם כי לא שותף כלל בפלייאוף.
מימינו - A.P, שחקן היורוליג הטוב ביותר, לפי נקודות המדד, אנטוני פארקר. את משחקו האחרון עשה ב-26.4.12 במדי הקאבס, הפסיד 107-75 לשיקאגו של בוזר, נואה ושות', שיחק 20 דקות, קלע 4 נקודות, וסיים בעונה לא משהו של 66 משחקים במקום ה-3 מהסוף במזרח, ותודה לשארלוט. פרש רשמית ב-27.6.12.
הבא התור הוא טל בורשטיין, אחד מ-3 הישראלים עם הכי הרבה זכיות ביורוליג (3), כשהשניים האחרים הם שלף ושארפ. שיחק 15 דקות וקלע 5 נקודות במשחקו האחרון במכבי ובקריירה ב-7.5.12, שיתף פעולה עם סמית', בלו, היידה יוגי, פניני, שון ג'יימס ואפילו עם ארד הררי. במשחק מכבי ניצחה 66-101 את הבקעה, עלתה ל-0-2 ודהרה לאליפות מספר 50 אחרי 2 הפסדים בלבד כל העונה. הודיע על פרישה ב-27.8.12.
ועכשיו, נדב, היונה, הקפטן והשומר הבלתי מעורער. הודיע על פרישה ב-26.9.2002, משחקו האחרון היה המשחק השלישי בסדרת הגמר בה ניצחה מכבי ת"א 0-3 קליל מול רמת גן. התוצאה, אגב 54-78. תיעוד על כמות נקודות או דקות לא מצאתי, ועל כן בחו"כ למנהלת.
נייט האפמן הוא הבא בתור, סיים את הקריירה באופן עגמומי אחרי פציעה בברך ותביעה מול הרפטורס. שיחק 13 דקות במשחק האחרון, צבר 3 נקודות, הפסיד 107-85 לג'אז, ושוחרר בגלל פציעה. כל זה היה ב-30.12.2002. הרפטורז המשיכו בלעדיו לעונה חלשה והוא ניסה להשתקם ולחזור במדי פזארו, אבל זה לא עבד והוא הודיע על פרישה ב-1.11.2004.
בשורה השנייה בצילום, באותו סדר, נתחיל מדריק שארפ, קפטן נוסף ששיחק בצהוב 15 שנים, ואני בכלל זכיתי לראות אותו בגושן-ההיכל (ההוא במוצקין) כשהובס עם מגדל העמק. בכל מקרה, הוא הודיע על פרישה ב-2.11.2011 ומשחקו האחרון היה ב-26.5.11, בו שיחק 3 דקות, קלע 2 נקודות והניף צלחת אחת אחרי שמכבי החזירה לעצמה את האליפות מהגליל ב-64-91 מרשים.
אחריו קפטן נוסף, ושותף מלא לנס הכי ניסי (גוסטס לא ברשימה), גור שלף. גם הוא קפטן, וגם הוא הניף גביע, אפילו שניים, ברצף. היחיד עד היום. בכל מקרה ב-24.8.2007, בגלל פציעה בגב, פרש שלף ממשחק פעיל כשחקן אנטוורפן. במשחקו האחרון הפסיד לאוסטנד 97-90, וגם 2-0 בסדרה. שלף שיחק 33 דקות, קלע 14 נקודות ופרש עם גביע בלגי, בו הוא זכה כשבועיים קודם.
הבא מציג סיפור סבוך מעט. מדובר ביואב ספר, שפרש בשנת 2004, בגלל פציעות רבות. הודעה רשמית לא נמצאה. אבל הוא חזר למשחק אחד בשנה שעברה בהפועל חולון ב-3.3.13 כשחולון ניצחו 83-82, יואב ראה 3 דקות של משחק ולא יותר מזה. משחקו האחרון בקדנציה הראשונה היה בניצחון על ראשון לציון ב-31.12.03, אז הוא שיחק 4 דקות.
השחקן הבא הוא צ'ורצ'יץ', שחקן שוודאי אוהב פיצה, שיחק במכבי פעמיים ופרש באופן רשמי בין ה-1.6.2002 ל-13.6.2002 שזה ממש בסוף אותה עונה שבה נלקחה התמונה. משחקו האחרון הוא אותו משחק בו סיים הנפלד. ואם לא מצאתי תיעוד נתוני היונה, גם כאן אין שום ואין כלום.
השחקן האחרון הוא חוסיין בשוק, אבל לא רק הוא, גם אנחנו בשוק. חוסיין עוד שחקן פעיל המשחק בטורק טלקום. את משחקו האחרון, נכון לעכשיו שיחק ב-15.3 וקלע בו 6 נקודות שלמות.
אז אם נסדר לפי תאריכים רשמיים, פחות או יותר הסדר הוא: צ'ורצ'יץ', הנפלד, ספר פעם ראשונה (למרות שאין ממש תאריך), האפמן, שלף, מקדונלד, שארפ, פארקר, בורשטיין, שוב ספר ובשוק.
לפי משחק אחרון, אז צ'ורצ'יץ' ישב על הספסל ברגעי הסיום בעוד הנפלד זכה לסטנדינג אוביישן (לפחות ב"הארץ" יש סיקור של המשחק), אחריהם האפמן, ספר, שלף, ביג-מק, שארפ, פארקר, בורשטיין, שוב ספר ובשוק".
אילון סלוס, לעומת דרור, היה מאוד תמציתי. איש איש וסגנונו. וזה מה שכתב החבוב המובחר הזה: רדיסאב צ'ורצ'יץ - יוני 2002. בגיל 36; נדב הנפלד – 26.9.2002. גיל 34; נייט האפמן – 2004. בגיל 29; גור שלף – 23.8.2007. גיל 33; אריאל מקדונלד – 2009. גיל 37; דריק שארפ – 20.7.2011. גיל 39; אנתוני פארקר – 27.6.2012. גיל 37; טל בורשטיין – 27.8.2012. גיל 32; יואב ספר – פעם ראשונה 2004, חזר ב- 2013. גיל 38; חוסיין בשוק – עדיין משחק בטלקום אנקרה. בן 39.
ועכשיו לאמת המרה. קיבלתי כאב ראש מלקרוא את כל התשובות ולנסות לפענח מי צודק, טועה או לא מדייק, מה גם שלא בדקתי את הפרטים בעצמי קודם לכן. לפיכך ובעקבות זאת ועל סמך הדברים ובעקבותיהם, וכל זאת על פי החלטת הנשיאות, ללא מעורבותו של אנ-דנ-דינו ראדג'ה, החלטתי להעניק מגנט כדורסלע אחד לדרור ואחד לאילון. ככה, בשיטת אללה-באב-אללה ודי.
חפיפניקי-משהו? לא נכחיש זאת.
"וזה הכול!", היה צווח ודאי מאמננו הלאומי-נצחי-לשעבר (גם אם זה לא הוגן, נניח, יען אין אפילו אזכור של הפותרים האחרים). בעקבות הבלאגן וההתנהלות קלת הראש של הנשיא, אני קורא בזאת לצורקה, הנוהג לתעד את התנהלות החידות המצולמות שבוע אחר שבוע להתעלם הפעם מהחידה המורכבת הזו, ולהוציאה מן הכלל משל לא היתה.
והיידה, זהו זה. חידה חדשה, נוחה יותר לפתרון, כבר ממתינה לכם. צאו לדרך.