"כל מה שאנחנו הוא אבק ברוח", שרו קנזס, וכמה שמצמרר לשמוע את זה אם אתם נמצאים במצב רוח הנכון ובמועד הנכון לחשבון נפש כזה או אחר.

יוצא לי לחשוב המון על זה בחודשים האחרונים באופן די טבעי כנראה. או שזו התבגרות מאוחרת, או תוצאות לוואי בעקבות פטירתה של אימא, או שמשבר גיל ה-40 שתאמינו או לא, מתקרב בצעדי ענק. הגיל, לא המשבר. המשבר כנראה כבר כאן.

אחרי ריק ג'יימס וסופר-פריק שלו התזזיתי והמקפיץ שהחזיק כאן יומיים שלמים, יען כי שיר תותח הוא בכל קנה מידה, קחו שלוש דקות ועשרים של קנזאס, שיר ישן, קסום ויפה עד היום, מלודי להפליא, עם משפט אחד שאומר הכל: כולנו אבק ברוח, אז למה זה כל כך משנה אם פיליקס ישחק או לא ישחק וכמה יקלע הלפרין? מחשבות מסועפות, תודו.

אז כאן השיר הזה בגירסה של קנזס.
וכמה שהוא יפה, פשוט לא להאמין.

וכאן הוא בגירסה מאוחרת יותר של הסקורפיונס, שיהיה לכם למה להשוות (אני כבר רואה את אלה שכותבים לי למה לקלקל דבר טוב). אבל די, תנו להם צ'אנס. הם שרים מהלב (נניח, כן?).

סופ"ש נאה במיוחד שיהיה.