חצי שנה פחות שלושה ימים עומד כאן כדורסלע ומאחוריו כך וכך קטעים לא רעים בכלל, אוקיי? אבל להיות קיים חצי שנה ולא להקדיש אף מלה לסוזי והבאנשיז זו אחת החרפות היותר גדולות שנתקלתי בהן, ומאחר שרק אני אשם ורק אני אחראי – קדימה, תביאו במה ואני מטפס בעצמי לתוך החבל.

חצי שנה פחות שלושה ימים עומד כאן כדורסלע ומאחוריו כך וכך קטעים לא רעים בכלל, אוקיי? אבל להיות קיים חצי שנה ולא להקדיש אף מלה למוריסי ולסמית'ס זו אחת החרפות היותר גדולות שנתקלתי בהן, ומאחר שרק אני אשם ורק אני אחראי – קדימה, תביאו במה ואני מטפס בעצמי לתוך החבל.

האמת היא, שהלינק הזה של שיר אחד ביום מכיל בעצם כל כך הרבה אפשרויות, שאפשר לרוץ איתו יומיום עשר שנים ועדיין לא להגיע לכל השירים שאהבתי או מצאו חן בעיניי. וטוב שיש רדיו, שאפשר לשאוב ממנו רעיונות, או להיזכר בקטעים שלא צפים מאליהם על פני הזיכרון.

קטע אחד כזה הוא הדואט המופלא, באמת מופלא, של סולן הסמית'ס עם סולנית הבאנשיז. שיר מ-1994, הרבה אחרי ששניהם עברו את שיאם עם הלהקות שלהם ופנו למקומות אחרים.

קריירה יפהפייה היתה לסוזי, קריירה גדולה ומדהימה היתה גם למוריסי. אבל החיבור הזה, הלא צפוי, הוליד קטע נהדר שמופיע בסרט Dance with a stranger וכשיצא לי לשמוע אותו בגלגל"צ בחמישי האחרון, בדרך לפגישה האישית עם דיאן בודירוגה, תפסה אותי הצמרמורת.

מוכר לאללה היה הקטע, אבל לא זכרתי מי ומה. עוד הקשבה קלה ואי אפשר היה לטעות. אין סיכוי לטעות בקולות המיוחדים של מוריסי ושל סוזי, שני תותחנים מארץ התותחנים. ועד כמה שבדקתי לא היה ביניהם שום קשר לפני כן. באו, הקליטו שיר וכל אחד מהם הלך לענייניו.

מכל אחד מהם אני יכול להפגיז לכם פה לפחות 7-8 קטעים חזקים לאללה, ועוד אעשה את זה בעתיד. אבל הפיתרון המושלם הוא באמת הדואט הזה, שאמנם ממש לא מייצג את המוזיקה שכל אחד מהם עשה בעבר עם הלהקה שלו, אבל בתור ספתח לקטעים שעוד יבואו – קבלו את הקולות הכל-כך ייחודים של סוזי הגדולה (כיום בת 49, ישמור האל הטוב) ומוריסי הפטיש (והישיש כאחד, בן 47). אין יותר זמרים כאלה, לא יעזור כלום.

מאחל לכם ליהנות. ממש המנון. הנה הוא כאן, Interlude. והוא קטן ליד קטעים אחרים שלהם, מלה שלי.