נגמר טורניר הנשים במדריד עם הזכייה של ז'וסטין הנין-ארדן ומפח הנפש של מריה-מריה, התחיל טורניר הגברים בשנחאיי, סין, עם רוז'ה-שלנו, הלוא הוא רוג'ר פדרר. עוד לפני המי מה מו, אפשר כבר להתרווח בכסא: פדרר ניצח את דויד נלבנדיאן הארגנטיני 6-3, 1-6, 1-6 ונקם על ההפסד בגמר מהשנה שעברה. במשחק אחר: אנדי רודיק – איוון לוביצ'יץ' 1-2 במערכות לאמריקאי.

עד כאן הקטע האינפורמטיבי, ניסיון ממשי להדחיק בכוח את הדמעות החונקות את הגרון עדיין בעקבות הדחתה של שראפובה, שלא לדבר על זו של דמנטייבה-שלנו. בקיצור, חטפנו בראש אבל חזק ובאמת ובתמים וביד חזקה ובזרוע נטויה. ואם פדרר לא יביא פה את התואר כדי להשכיח את הפדיחה, יש חשש רציני שנסיים את עונת הטניס הנפלאה שהיתה לנו עם טעם מאוד לא טוב. מכאן והלאה הכל תלוי ברוז'ה-שלנו והוא, כאמור, כבר פתח עם ניצחון. אבל אל תשכחו שגם רפאל נדאל כאן וסביר להניח שהוא ימשיך לנג'ס.

בבית האחר משחקים ג'יימס בלייק, רפאל נדאל, ניקולאי דוידנקו וטומי רוברדו, ובסך הכל מופיעים בשנחאיי שמונה המדורגים ראשונים בעולם. לא שזה ממש קריטי, כי עם כל הכבוד כדורסלע עומד להציג לכם כאן אוהדת טניס מהשורה הראשונה. קוראים לה מאי, בת 21, והנה ההודעה שלה שנחתה במייל הנשיאותי בעקבות הסיקור הקפדני לאחרונה כאן בעניין טורניר הנשים במדריד, במהלכו געינו, פעינו קרקרנו ואף שאגנו למען הרוסייה, וכלום לא עבד.

וזה מה שמאי כתבה לי על טניס בכלל, על פדרר בפרט ועל חברה שלו, מירקה וורינק הסלובקית, בפרט-בפרט. ואמרתי לעצמי, וואלה, אייטם על האישה שאיתו לא יכול להיות רע, כי בטניס הוא בלאו הכי מנצח את כולם ומה פה עוד חדש.

דברי, מאי.

"יש ויש אוהדי טניס בין אלו הפוקדים את אתרך", היא עונה לתמיהה שהעליתי באחד הקטעים האחרונים כאן, "כדורסל היה הספורט הראשון שהתאהבתי בו (אי שם בסביבות גיל חמש עשרה, אליו אני משקיפה היום ממרומי עשרים ואחת שנותיי בתחושת עליונות), אבל לפני עשרה חודשים בערך – באליפות אוסטרליה הפתוחה - רוג'ר פדרר קנה אותי, ומאז הפכתי לאוהדת טניס.

טניס נשים מעניין אותי פחות (לעניות דעתי הנשית והבלתי נחשבת, דמנטייבה יפה בהרבה משראפובה, וזה שאין לה אבא מפחיד זה בהחלט פלוס בעיניי), אבל אני נהנית מסיקור הטניס שלך באתר. בדרך כלל אני קוראת על טניס רק באנגלית: אפילו בארצות הברית ובאנגליה מתלוננים על חוסר עניין מספק בספורט, אבל בישראל הוא פשוט תחום אזוטרי. ותרגום המושגים לעברית הוא שערורייה בפני עצמה. חבטת יעף, באמת! (שלא לדבר על 'הגש ורוץ לרשת', שלא נדע מצרות).

ראדק סטפאנק, אגב, חבר של הינגיס זה עידן ועידנים (זאת אומרת, בווימבלדון אהבתם כבר עמדה במלוא פריחתה) ועל אף שיפה תואר הוא לא, אולי כדאי לך לדעת שהוא נולד עם שפה שסועה. לא יפה לצחוק עליו.

לווה גם לווה את רוז'ה-שלנו. ואם בתמונות של בלונדיניות חשקה נפשך, חפש תצלום של חברתו, מירקה וורינק (Mirka Vavrinec), טניסאית בעברה, המבוגרת ממנו בשלוש שנים. היא המנג'ר שלו ולעיתים גם הפרטנרית לאימון.

אני לא יודעת אם אתה מודע לכך, אבל אתר ה-ATP מפרסם בלוגים של שחקנים, ובטורניר בטוקיו לפני כחודש וחצי פדרר היה הבלוגר התורן. הקטע שעורר הכי הרבה תשומת לב היה סיוט-הלילה שבו הוא ניתר פתאום מהמיטה והתחיל לצרוח, עד שחברתו התעוררה, הדליקה את האור ותפסה אותו בזרועותיה. גבר-גבר, אבל לפחות הוא לא התבייש לספר לעולם על התקרית הנ"ל. אולי אתה כבר יודע את כל זה, רק אל תשכח שגם בטניס גברים יש הרבה צבע".

כתבתי לה שהיה תענוג לקרוא, שהיא כותבת יפה ושכיף לדעת שיש כאלה שקוראים גם את האייטמים על טניס. אחר כך, בתגובה, היא שלחה גם את זה:

"אני לא מבינה גדולה במשחק עצמו כי באופן נשי-משהו הדראמה האנושית והטיפוסים השונים מעניינים אותי יותר מחבטת גב היד של ז'וסטין הנין-הרדן, אבל טניס הוא הספורט הכי מענג והכי אינטליגנטי שבו נתקלתי אי פעם. ה'הכי' השני הוא כמובן הסיבה שהוא לא כל כך פופולארי.

אני חיית אינטרנט (באנגלית, באנגלית. רוב האתרים בעברית גורמים לי לבדוק מהר אם אני עוד זוכרת את לוח הכפל) ולכן אני יכולה לספר לך, למשל, שמירקה נולדה בסלובקיה. הוריה היגרו לשוויץ כשהיא הייתה בת שנתיים. דירוג השיא שלה היה 76 בעולם, לפני שנפצעה ופרשה. היא ופדרר נפגשו באולימפיאדת סידני, שבה שניהם יצגו את שוויץ בטניס. השאר היסטוריה. היא בחורה אימהית כזו, מאורגנת מאד, ומנהלת אותו בכישרון רב. רוב אוהדי הטניס שעוקבים מקרוב אחרי פדרר מייחסים לה חלק גדול בהצלחה שלו.

(הערת יו"ר דירקטוריון כדורסלע: לא, היא לא מרימה את האף, זו סתם זווית צילום לא טובה. כן, מאי, תמשיכי בבקשה).

מרבית בנות הזוג של טניסאים לא נוסעות איתם לטורנירים, אבל מירקה לא מפספסת אף משחק של פדרר. גם בין השדרים והפרשנים בעולם היא מאד מוכרת. ופדרר מקבל לא מעט קרדיט על זה שהוא איתה מגיל תשע עשרה ואף פעם לא פוזל ימינה או שמאלה. בכל זאת אחד הספורטאים הגדולים בעולם, ואיכשהו הוא מסתדר בלי זמרת/דוגמנית/שחקנית לצידו. בחור מוכשר כבר אמרנו? או כמו שכתב ספורט אמריקני אחד העיר: "זה מרענן שיש לך טניסאי-על, שלא מגיע לאירועים עם ברברה סטרייסנד על זרועו" (התייחסות, כמובן, לאנדרה אגסי, זכר משחקו לברכה).

כשפדרר נשאל פעם מה הכי משמח אותו, הוא ענה: "לשמח את מירקה, כי היא עושה כל כך הרבה בשבילי", או משהו מעין זה. אתה יכול לתאר לעצמך את תגובות הקנאה מכל מי שמחזיקה ברשותה גבר משלה. זוג יונים מהאגדות, לצערם של עיתוני הרכילות.

אהה, וזו לא ממש קשורה לאייטם. זו אשתו לעתיד של דוידנקו, והם עומדים להתחתן עוד לפני סוף השנה האזרחית. מה היא עושה פה? ממממ, לא יודע. נראית טוב, לא? זו בטח סיבה מספקת. טוב, נו, נודניקים. הנה הם ביחד, שלא תגידו שרק בחורות בראש שלי.