רעידת אדמה. בתנאים שנוצרו בהפועל ירושלים כיום, אין מילים אחרות לתאר את הסיטואציה. למעשה, אחרי הראיונות של אתמול והתגובה המשעשעת של הפועל ירושלים ("אנו בטוחים שארקדי יעמוד בהתחייבויותיו"), אני לא רואה את ארקדי מעביר כסף. במצב כזה, שחרור של לפחות שלושה שחקנים בכירים יהיה מחויב המציאות. אם כי, לאור המספרים המדוברים, עושה רושם שגם זה לא יספיק, כדי לאזן תקציב שיש בו חור של חמישה מליון דולר.
אגב התחייבויות, מישהו בהפועל ירושלים יכול להראות חוזה שבו ארקדי מתחייב על ככה וככה? אני בספק אם אי פעם נכתב כזה. נראה שבהפועל ירושלים של העונה כל שנותר הוא לקוות שארקדי יעמוד בדברים שנאמרו על ידו בעל פה.
רק שמה שדני קליין שכח הוא שידוע גם כן, שהובטחה לארקדי העברת שליטה מלאה על המועדון, ולא סתם נשיאות של כבוד. מישהו (טוב, המישהו הזה הוא דני קליין) באמת חשב שארקדי יסתפק בנשיאות של כבוד? האיש לא חובב אקדמיה ותארים של כבוד. האיש רוצה שליטה וכוח. וזה לא אומר שום דבר רע על מישהו שמוציא מכיסו הפרטי עשרה מליון דולר בתוך שנה ושלושה חודשים.
נראה שארקדי מחפש להראות שהוא לא איזה פראייר כמו שמציירים אותו לפעמים בתקשורת דוגמת עניין שקלאר והניהול בבית"ר (קבוצה שמשחקת איזשהו משחק שאסור להזכיר את שמו בכדורסלע), ונדמה לי שהפועל ירושלים הולכת לסבול מזה.
קרה אתמול דבר נוסף. גאידמק התנה את תמיכתו בקבוצה בהעברת שליטה מלאה ועזיבה מיידית של דני קליין. זה לא יקרה. אוהדי ירושלים, התכוננו לחזרה לתקציבים בסדר גודל הקודם. דני קליין לא יוותר על הבייבי שלו. נקודה. אז מה מניע את דני קליין? הוא הרי אוהד הקבוצה. מדוע שלא יזוז הצידה? בפשטות, הוא עשה את הפועל ירושלים. שנה אחרי שנה לא הבינו עיתונאים איך האיש מגייס ספונסרים ומעמיד תקציב מאוזן של 2.5 מיליון דולר. וצריך לזכור דבר נוסף. דני קליין הפך את הקבוצה לאייקון, למותג שכיף לספונסרים להתחבר אליו. אגב, בשנים לא מעטות, בלי שום קשר להישגיה של הקבוצה. המועדון הפך למספר 2, אבל רק מעט פעמים באמת הגיע לגמר (כדי לקבל בראש ממכבי תל אביב).
לפני שנתיים, אחרי הרבה שנים, דני קליין היה בשל לזוז הצידה מבחינה מקצועית, למראית עין. אחרי שנים של התערבות בהחתמות וגם בדרך משחק, והאשמות לא מעטות שהוא גורם מפריע להתקדמות המקצועית של הקבוצה, הוא החליט להחתים את מוטי דניאל ולזוז הצידה. למעשה, אילולא התנגדות נחרצת של דרוקר זה היה קורה עוד שנתיים קודם. אבל הרגלים ישנים נוטים שלא להיעלם ואחרי שלושה חודשים והחתמה אחת של ארז אדלשטיין, בניגוד לדעתו של המנהל המקצועי - הספיק למוטי דניאל.
כשארקדי הגיע, דני קליין עשה רושם של מי שמוכן לזוז הצידה גם מבחינת בעלות על הקבוצה, ובמקום לגרד עוד ספונסר של כמה גרושים, לתת את הבמה למליארדר, ולהתרכז בניהול הקבוצה. היום כבר ברור שדני קליין לא רוצה לוותר על בעלות של הקבוצה, ולא יסתפק בניהולה. בכלל, אחרי ההתפתחויות האחרונות, התחזית היא שקליין יישאר וארקדי ימצא לו צעצוע אחר. חטא הגאווה? ייתכן, אבל גם קשה לשפוט אדם שבנה ובנה ובנה, וצריך לוותר על מפעל חייו.
ובגזרה נוספת, יש את עניין טפירו ושמיר. מי ינצח? התחזית שלי - ניצחון של טפירו ובגדול. אם כי המשחק בעפולה אולי מראה תמונה אחרת. להזכירכם, טפירו לא היה זקוק למגבת. הוא פשוט לא הספיק להזיע. שמיר, מעבר לחזות איש המוסד שלו, לא נראה לי מפוצץ ביכולת, גב ואופי כדי להתמודד עם שועל ותיק כמו טפירו.
אם שואלים אותי (מה שממש לא קורה), אני במקום שמיר בא להנהלה ואומר "אני או הוא". טפירו כבר לא שחקן מהסוג ומהרמה ששווה לוותר על עקרונות מולו. עוד בקיץ הייתי מאוד מופתע מהמינוי של שמיר. במצב שנוצר אז היה ברור שהפועל ירושלים חייבת מאמן עם ניסיון, בעיקר כשמסגרת התקציב לא היתה ידועה. מאמן שיוכל להתמודד גם עם סוללת כוכבים וגם עם מצב שיהיה תקציב צנוע יחסית. להזכירכם, גם בקיץ היה סימן שאלה לגבי תמיכה כספית מגאידמק. עושה רושם שהקבוצה בדרך לשילוב בין השניים. האם דנשה האיש להוביל? אני חושב שלא. מעבר לכך, אם העונה הזו תסתיים בכישלון גדול, שמיר יכול לגמור כמו רבים וטובים שחשבו שבגיל 30 הם יודעים הכל. שיט וגם אופס, אני בן 30 בדיוק.
מצד שני, שמיר מקבל הערכה מצד גופים בלתי צפויים, כמו האיגוד, צביקה שרף וחרוש, מה שכנראה יגרום לכך שהוא לא ייעלם טוטאלית גם אם ייכשל בענק. מקרה אמנון ישכיל לא צפוי פה בשנית.
אני אישית מאוד לא מאחל לו הצלחה. בכל ראיון לאחרונה הוא טרח להתעלם לחלוטין ממכבי ת"א. צרם לי במיוחד הראיון לפני המשחק בין הקבוצות, שבו המראיין ניסה לחלץ שביב רגש כלפי המקום בו התפתח, למד והפך למאמן בפני עצמו. אחת מתשובותיו לגבי עוד "בכל זאת" של המראיין הייתה: "אנחנו לא מסתכלים על העבר". מי זה אנחנו, לכל הרוחות? פשוט צורם. מי שיורק לבארות מהן לגם, לגם, וגם קצת שתה, לא מגיע לו לקטוף את הפירות. בפירוש כך.