אפשר להיות ישר וכן אתכם לגמרי? ודאי שאפשר. אז תדעו, ששמתי לב שאני לא מצליח לפרגן למתן נאור במאה אחוז בלי לתקוע לו איזו קטנה. לא יודע למה, גם כשמשתחררים לי מלים ומשפטים ופסקאות שלמות בעדו, איכשהו יוצא שהפסקה הבאה תזכיר את זה שאין לו ככה ואין לו אחרת, והוא לא עושה את זה, ולא מספיק זה, ושהוא יכול היה להיות פה ויכול להיות שם.

למה זה? ממה זה נובע? אין לי מושג, בחיי. הרי אין לי איתו כלום, לא לטוב ולא לרע.

אולי זה קורה בגלל שבמשך כמה שנים הוא סימל עבורי, שלא בטובתו כמובן ובטח שלא בידיעתו, את דמות הישראלי הלא דומיננטי והלא כריזמטי. הוא באמת נראה בחור רציני, משקיען, מסור, נאמן למטרה ולעניין (אם כי שאול איזנברג שתבע אותו פעם על מי זוכר מה, ודאי לא יסכים עם הדברים). אבל לא היה בו את הניצוץ, את האקסטרה. לא היו בו דברים שאפיינו את ארי רוזנברג ותומר שטיינהאור, חיים זלוטיקמן ועדי גורדון, מוטי דניאל ועמוס פרישמן, אבי מאור ועמי נאווי, קורן אמישה ושמעון אמסלם.

אני חושב שהייתי צריך 27 נקודות שלו במשחק ליגה, ועוד ארבע דקות של דיבור בערוץ הספורט בסיום, כדי להבין שאולי עשיתי לו עוול מסוים כל השנים. אולי העמדתי אותו בראש מחנה שלא מצאתי בו ייחוד ועניין, מבלי שזה ממש מגיע לו.

נאור דיבר ואולי ממש הקשבתי לו בפעם הראשונה. זו היתה אחת הפעמים היחידות שהוא באמת אמר משהו, כי מה שנאור ורוב השחקנים מהשנתונים האלה הצטיין בהם, היה לדבר ולא להגיד כלום.

הפעם הוא הסביר את עצמו, הבהיר מאיפה באו הנקודות, ושעכשיו המשחק עובר דרכו הרבה יותר מפעם, ושהסגנון הקבוצתי הוא אחר, ושפעם הוא היה מקבל רק שאריות, ושהוא מרגיש טוב ונהנה להתרגל למצב החדש. הוא נשמע לפתע כאילו הוא מגלה לראשונה בחודשים האחרונים, איך באמת מרגיש שחקן שהוא באמת חלק מקבוצה.

זה עדיין לא בא לי בטבעיות. כתבתי עליו אחרי המשחק בעפולה כמה מלים טובות ב-ONE והופ – אוטומטית הגיעה הביקורת. עוד לא התגברתי בעניינו, אבל אולי יום אחד אני אצליח סוף סוף לומר משהו שהוא מאה אחוז חיובי לגביו, מבלי לדרוש וללחוץ ולרצות ממנו יותר ויותר. אני פשוט אאפשר לעצמי לתת לו להיות מתן נאור. המתחדש, המתקדם, המשתפר, זה שמגלה לראשונה כשהוא בן 26, איך יכול להיראות כדורסל אחר ברמות הגבוהות.

אז הנני להצהיר שמתן נאור, עם תשע השלשות שלו ו-27 הנקודות בניצחון של הפועל ירושלים בעפולה, מצטרף למועמדים לתואר חביב נולד, שייקבע בסוף העונה בידי נשיאות סיפרה בסלע. ואף מלה יותר מזה.

גם המועמד הנוסף לתואר מגיע מהפועל ירושלים, מר טימי באוורס. מצחיק איך בכל פעם מחדש אנחנו מדביקים תוויות לשחקנים מבלי לתת לזמן ולשחקנים לרוץ. באוורס הוא כביכול שחקן של קבוצה קטנה, כי שיחק בגבעת שמואל.

איך שלא יהיה, נראה לי שהוא עומד להפיק מעצמו העונה לא פחות מקודמו, רוג'ר מייסון, ששיחק שלוש עונות ב-NBA והגיע לארץ מאולימפיאקוס. 29 נקודות של באוורס ב-57% ועוד 15 פעמים שהלך לקו ו-7 אסיסטים, כולל הניצחון כמובן, הופכים גם אותו למועמד לזכות בחביב נולד.

לי ניילון, שמועמדותו הופיעה כבר אחרי המחזור הראשון, זוכה בנקודה נוספת, יען כי קלע יותר מ-25 נקודות (מה זה יותר, הרבה יותר), ובני השרון שוב השיגה ניצחון. פרטים נוספים לגבי איך בדיוק מתנהלת התחרות ואיך זה עובד מבחינת סיכויים, צבירת נקודות והתחשבנויות - מחר.

שורה תחתונה: בתום שני המחזורים המועמדים לתואר חביב נולד הם לי ניילון, קוקי בלצ'ר, ג'יי סטרייט, מתן נאור וטימי באוורס.