"הווווו, אלכסנדר וולקוב הגדול. כבוד לנו ולו שהוא פה. איזה תותח על היה. לא ננסה אפילו להכחיש זאת. חבר בכיר באחת הנבחרות האדירות שקמו לאירופה בכל הזמנים - ברית המועצות שזכתה בזהב האולימפי בסיאול 88' - עם סאבוניס, מרצ'ולוניס, קורתינאייטיס, חומיצ'יוס, טיחוננקו, טאראקאנוב, גובורוב, פנקראשקין, מיגלינייקס, סוק ובלושטני, ועם סשה גומלסקי האגדי על הקווים. היו זמנים, היו. ענק היה, וולקוב. לא פחות".

כך כתב סר ש. הרמלין, המכונה לעיתים גם שחר, בפתרון ששלח לנשיאות.

הסר, כמו שניתן להבין, חי וקיים ואף שלח לאחרונה אייטמון נאה כרפאל. כאלה הם הסרים באשר הם וסר ש. הרמלין במיוחד – גם אחרי שהוא פורש יזכור מעת לעת את העם הקלוש, את הבמה השמורה לו, את חדוות חיבור הפיסקאות זו לזו. ויפציע.

וכל הכבוד לסר, וכל הכבוד לסר.

וולקוב הוא זה שלחש על אוזנו של אנ-דנ-דינו ראדג'ה דבר-מה בצילום הישן-נושן הזה, וכל מה שנותר עכשיו לבדוק הוא מי פתר מה, למה, כמה ואיך ואולי גם איפה. כן, האיפה לפעמים חשוב-חשוב, לא נכחיש זאת.

אוהד רון, ירון רוטנברג, איתי גרשון, שלום קורנבלום, שמוליק אבידר, אורי גובר, מוטי אנגלשטיין, יואב פינקלמן, איתמר רייצס, דודי בלי שם משפחה, שי פיין, זאב לפידס, משה שוורדי.

פתרונות שגויים: סרגיי פאנוב, פדור ליחוליטוב, ייבגני מורזין.

בעצם, אולי העם לא כל כך קלוש אם הוא מעלה כאן שמות כמו מורזין וליחוליטוב.

כך או אחרת, אחרת או כך, העברתי את שמות כל הפותרים אל אנ-דנ-דינו ראדג'ה, ענק הרוח והקומה בכבודו ובעצמו. האיש סיפר שחייך למראה הצילום ונזכר בימי הבלורית שכבר מזמאאאאאאאאן לא שם. אחרי שנזכר שהוא תיכף בן 50 חזר למציאות ושב למלאכה. הוא קפיל את הפתקים ועליהם שמות הפותרים, קימט אותם, גלגל אותם, מעך אותם, ערבב אותם, ושוב ערבב ושוב ושוב, עד שבחר אחד מהם והודיע לי שהזוכה הפעם הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

זאב לפידס!

הידוע בעיקר מכיכובו בשורה "כי הזאב יאכל אותך המממממ" בשירו הנשגב של עובד "ברווזים, ברווזים", אי אז בימים.

מה שמזכיר לי, אגב, שזאבי לא העביר כינויים חדשים ל"איש הזאב" כבר ארבע שנים וחצי בערך. איי איי איי.

ובכן, מר לפידס, זכית בכדורסלע-המגנט. מאמין? קולט?

שלח נא את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד אליה מגנט של כדורסלע.

ועד כאן חידת אלכסנדר וולקוב. אחת חדשה ממתינה לכם, צאו ופצחו אותה פצח היטב. שלונ"צ ובהצלחה.