וואו, תראו את זה. כמה קהל, איזו אווירה. איפה כל אלה שאמרו שהחיים חסרי משמעות, בואו נרא אותם עכשיו.

אני שומע את השיר הזה פעם אחר פעם, משמיעים אותו די הרבה. אף פעם לא הצלחתי לקלוט מי שר אותו ואיך קוראים לו (איפה השדרים של פעם, שהיו אומרים באופן הכי ברורו פשוט מי שר ואיך קוראים לשיר?).

ומה לעשות, אני כבר לא בן 14, אז ידעתי לדקלם בעל פה את כל השמות האפשריים, מי שר מה מתי וכמה. וכבר מזמן לא רואה MTV וכאלה.

בקיצור, אני מנהל מרדף די ממושך אחרי השיר הזה. אתמול הוא שוב הושמע בגלגל"צ קצת לפני השעה 18.00. החלטתי שזהו, אני עושה לזה סוף. התאמצתי לקלוט חלקי משפטים ולזכור אותם (כי לא היתה לי עט במכונית, ביזיון בפני עצמו), כדי להגיע אחר כך לגוגל ולנסות להגיע לשיר דרך המלים האלה.

כל מה שהצלחתי לזכור בסופו של דבר, שעתיים וקצת אחרי תוכנית הספורט ברדיו, זה משהו בנוסח:

A simple…… where have you gone

היום, אחרי שלגמרי שוב שכחתי מהשיר הזה (מה יש לי איתו, לא מצליח להבין), פתאום נזכרתי והלכתי מיד לגוגל.

נו, זה KEANE, למה לא אמרתם לי מהרגע הראשון?

אני מכיר אותם מ-Everybody's changing, רק שאף פעם לא קישרתי.

טוב, כל מה שאני יודע עליהם הוא שהם מגיעים מסאסקס (דרום אנגליה איפשהו), שם מספיק מעניין כדי להגיע אליו ולבקר בעצמי, ושהם קיימים כמעט עשור. לרוע המזל ולמרבה הבושה והמבוכה החרפה והכלימה, אני מכיר רק את שני השירים האלה ולא יותר.

הם נשמעים כמו להקה ששווה לחפור עבורם עוד קצת, כי אלה באמת שני שירים עם סגנון מיוחד ומזוהה ונראה לי שהם באמת נהנים מהחיים.

קחו כאן את הקטע שאני מדבר עליו מתוך ההופעה של LIVE8

וכאן את השני.

ותיהנו, כי יש ממה.