אחד הדברים שהכי חסרים בכדורסל האירופי – ובייחוד בכדורסל הנבחרות האירופי – הוא קטעים ויראליים. בטח ובטח אם משווים לענף הביפ, כן? קטעים ששורפים את הרשת גם אם לא היו סלי ניצחון שהביאו תואר כלשהו. לתותחן שלשמו התכנסנו כאן יש את אחד הנדירים שבהם ולא נתפלא בכלל אם לא שמעתם עליו. סורו רגע ליוטיוב הקרוב לביתכם. הקלידו Teletovic באנגלית ותראו מה הדבר הראשון שמנוע החיפוש מציע לכם.

"טלטוביץ' מהחנייה" הוא משהו בין "ככה לא בונים חומה" ל"מאיר, תירגע" של הכדורסל הבוסני. לא לחינם כותרתו של הקטע הזה, שזכה לכ-400 אלף צפיות – מספר לא רע בכלל עבור משחק בשלב הבתים שאפילו לא הסתיים בתוצאה הרצויה עבור השחקן המדובר – מתחילה בשמו של השדרן ובתמונה שלו מהסוג שרואים באלבומים מהמאה ה-19 או בספרי מחזור של קולג'ים מכובדים כאלו ואחרים.

בוסניה הגיעה למשחק בידיעה שהיא צריכה ניצחון בשמונה הפרש על ליטא או הפסד של מונטנגרו כדי לעלות לשלב הבא, אבל ניצחה רק 72:78 והודחה. כך או כך, תצוגת השלשות האדירה של מירזה טלטוביץ', מיד לאחר עונת הרוקי שלו ב-NBA העלתה אותו עוד מדרגה של אלילות במולדתו בוסניה. בשנים שחלפו מאז היא הוסיפה רק ניצחון בודד באליפות אירופה ודי איבדה רלוונטיות, מה שרק מגדיל כמובן את ההילה סביב אותו טורניר נפלא שלו, בו הוביל הפורוורד את בוסניה למאזן 2:3 וקלע 21 נקודות בממוצע.

טלטוביץ' גדל במוסטאר והיה בן 7 כשהמלחמה במדינתו השתוללה. לימים סיפר שבכל יום דיווחו הוריו על עוד קרוב או שכן שנפטר, מה שאולי דחף אותו למקצועות כמו קיקבוקסינג וקראטה. או ביפ, שלא נדע. למרבה המזל הוא בחר בסוף בענף הנכון וכבר בגיל 19 קלע 26.4 נקודות למשחק במדי טוזלה. משם המשיך לשנתיים באוסטנד (בין היתר לצד טוני דורסי) ובגיל בו אצלנו מסיימים צבא, נקלט בטאו ויטוריה.

בעונתו השנייה קיבל מקום בחמישייה, בכל שנה שיפר את נתוני הקליעה שלו ובאחרונה שבהן הפגיז 21.7 נקודות בממוצע ביורוליג ונבחר לחמישיית העונה בספרד. הוא זכה עם הבסקים בשתי האליפויות האחרונות שלהם נכון להיום, בין היתר לצד ליאור אליהו, והופיע בשני פיינל פורים ביורוליג. טלטוביץ' לקה בתחומים כאלו ואחרים של המשחק שבדרך כלל מאפיינים גאנרים כמוהו, אבל כיפר על כך עם טווח בלתי נגמר ועם שיפור מתמיד, הן במגוון היכולות ההתקפיות והן במבנה הגוף שנהיה חסון יותר ויותר.

ב-2012 הוא יצא ל-NBA ובשורה התחתונה עשה שם קריירה סבירה. שש שנים כשחקן מחליף עם 8.1 נקודות בממוצע ב-324 משחקים בנטס, בסאנס ועם הבאקס. באיזשהו שלב הוא החזיק בשיא שרק האמריקאים יכולים להמציא: הכי הרבה שלשות בעונה לשחקן ספסל. נו טוב. את האמת על ה-NBA הוא אמר רק כשנה לאחר הפרישה המוקדמת יחסית בגיל 33: "עבורי, הליגה הייתה די משעממת. אם אתה לא משחק בקבוצה שרצה לאליפות, מה יש לך לעשות שם? בוויטוריה תמיד היה על מה להתחרות: סופרקופה, גביע המלך, כניסה לפיינל פור היורוליג. מה יש בארה"ב? זו הליגה הכי טובה בעולם, אבל הרגשתי נוח יותר ביורוליג ובספרד".