וגם, בואו נודה, לאחר רצף פחות מוצלח מאשר באחרונה. הניצחון של ריאל מדריד במשחק מספר שלוש בברצלונה לאחר פיגור 2-0, ההתעלות הנהדרת של בנטון טרוויזו בהרכב חסר במשחק מספר 5 נגד מילאנו ונציחון החוץ של טאו בג'ירונה מעל 3 נקודות (שהיה צפוי, אם כי השוטה התעקש להשתטות) הביאו לקבלת צעד חסר תקדים.

לא, לא נהמר הערב על משחקי ליגת העל. גם כי כל מהמר חייב לדעת להפסיק לפעמים כשלא הולך, וגם כי לרוב המשחקים כבר אין מזמן אין חשיבות רצינית, אם בכלל.

לפיכך, קצת שקט. קצת התעמקות ובחינת ההפסדים האחרונים. איפה טעינו ולמה זה קרה? האם באמת חשבנו שמילאנו האפסים יצליחו להפסיד בטרוויזו בפחות משבע הפרש? לא. האם באמת האמנו שג'ירונה המנוולים ייצאו בשלום מהמפגש עם טאו הסוערת? לא. אז למה בכל זאת בחר בהן השוטה והניח עליהן את כספו הוירטואלי? שאלת עשרים השקל, אין ספק. והכל החל ברצף שגוי ומעצבן במחזור הקודם בליגת העל, שדירדר את אחוזי הפגיעה של המערכת כולה אל התהום.

אז די, שביתה. לפחות ליום אחד. לפחות עד הלילה הנוכחי, עת יחזור ה-NBA להכות בכיסנו. קצת מנוחה, התעשתות, התארגנות מחדש ומחשבות איך עולים מחדש על המסלול הנכון לעושר.

קדימה ליגה איטלקית, על אף שכשלנו. קדימה ספרדים, גם אם טעינו לאחרונה. נמשיך להתפתות על-ידי ה-NBA על אף ששם הכל פתוח, כולל הכל, וקשה מאוד להצליח לאורך זמן (איפה לא קשה, בעצם?).

רק לא ליגת העל בישראל.

רק לא זה.