אחת ליומיים-שלושה אתם מוזמנים לקרוא כאן אייטמים כאלה ואחרים, בעיקר פרי עטו של כבוד היו"ר, המורכבים ממספר נקודות. רעיון מצוין, לדעתי. במקום לגבב מאות רבות של מלים על נושא אחד, מקדישים פסקה או שתיים לכל עניין ויאללה - עוברים הלאה.

עם זאת, ומבלי שיישמע כאילו מדובר בביקורת נוקבת על צמרת האתר, מה שעלול להביא להצגתי כמי שכורת את המקלדת עליה הוא מקיש - אתנסח בעדינות ובדיפלומטיות שממי שמנהל אתר שגיב ונהדר, המוקדש לכדורסל על כל רבגוניותו, הייתי מצפה לאייטמים שאינם מחולקים רק לנקודות, אלא גם לריבאונדים, אסיסטים, חטיפות וכו'... אבל מאחר שכאמור, המדובר ברעיון מבורך, הבה ואעתיק אותו ללא שמץ בושה.

גלבוע/עפולה. משחק ראשון - חושך מצרים, שום כלום. משחק שני - לא מעט ניצוצות והמון נשמה אבל רק כמעט. משחק שלישי - אורה ושמחה. בלי שני זרים פצועים, אבל עם ג'רמיין הול ביום גדול של 25 ו-7, עם גוני יזרעאלי בעוד יום מצוין של רכז עם 8 ו-11 אסיסטים, ועם הרבה כתפיים שנתנו כל האחרים - העמק רושם ניצחון בכורה בליגה, מול עירוני ר"ג, מה שמהווה כמובן בונוס חביב עבור דני פרנקו, האקס המאוד לא מיתולוגי של הרמת גנים. ואמוס חבר'ה, את הסיפתח עשיתם, בואו נראה המשכיות מול אשקלון בשבוע הבא.

אטלנטה הוקס. ובינתיים, בצדם השני של המטבע והאוקיינוס כאחד - נו מה? יודע כותב נפש נאחסיותו. כשמש בצהרי היום ברור היה, שהצהרה על תמיכה בלתי מסויגת בנצים תביא מיד לרצף כישלונות יציב ואיתן. אחרונת המפלות, בשלב זה, התרחשה אור ליום א', עת ניגפו אטלנטינו בביתם מול האלופים ממיאמי, שעוד הואילו לתת לנו פוֹר נדיב של אחד שאקיל פצוע. ווייד המופלא אכל אותנו בלי מלח עם 37 נקודות, תשעה אסיסטים ושבעה ריבאונדים, אבל את הנזק הגדול באמת עשה יודוניס האסלם, עם 21 נקודות ו-17 קרשים.

אצלנו? ג'ו ג'ונסון תרם 22 ושמונה ריבאונדים, ג'וש סמית 16 ו-13, וכל השאר לא שווים אזכור. אה כן, טיירון לו קלע 13 בשש מש-ש ע-ש-ר-ה מהשדה. 16 פעם העיף הננס עם הצמות את הכדור לכיוון הטבעת, שזה בערך מה שעשה בכל משחקיו בלייקרס גם יחד. יורגע ומיד!

עכשיו יש לחברים שלושה ימים לנוח ולעכל את תלילות המדרון אליו הם מתקרבים במהירות, לפני הנסיעות לדטרויט ולאורלנדו, עם עצירת ביניים באולם הביתי, למפגש עם טורונטו. דיר באלקום, חבר'ה. לא נעבור בשקט על צניחה אל מתחת ל-50 אחוז הצלחה. אגב, כשאני חושב על זה, אני כבר שנתיים פלוס מאוד בעד מיאמי. אז בעצם בכלל ניצחנו!

מתן נאור. שני משחקים, 49 נקודות, 15 מ-20 מהשלוש. אין לי מושג מה לומר על זה חוץ מ"פשששששש!!".

פרננדו רומאי. אין, אין עליכם. הבנאדם מעלה תהייה לסייבר-ספייס, ותמיד יהיה מי שיספק תשובה. רק בסוף השבוע תהיתי מה קורה עם הסנטר המיתולוגי של ריאל, וכבר הזדרז הקורא אייל פורת לדווח כי למרות שהוא לא ממש סגור לגבי מיקומו ותפקידו של פרננדו, הרי שאת הטענה הבסיסית והמרושעת לפיה לא מסוגל האיש ללכת ולאכול מסטיק בו זמנית - ישמח להפריך. במו עיניו ראה אייל את רומאי מפזז ומחולל במסגרת הגרסה הספרדית ל"רוקדים עם כוכבים". הנה כאן, כמו שאומרת אילנה דיין: עובדה!

ולאור הצלחת המדור החדש לחיפוש קרובים, קחו אתגרון נוסף, לגבי שם שדלה מתהומות השכחה, שלי לפחות, קורא מסור אחר, אבי פישר: צ'ארלי ילברטון, הגארד הקפיצי של מובילג'ירג'י / אמרסון / טוריסנדה / או איך שלא קראו להם וארזה. האיש, שניחן בסגנון קליעה ייחודי, מלווה בשהייה בלתי אפשרית באוויר (ראו בתמונה), כיכב בקבוצה מאמצע שנות ה-70', זכה עימה באליפות אירופה ב-75', הפסיד פעמיים נוספות בגמר ובדרך הספיק להתעלל לא מעט במכבי ת"א ודומותיה. כל היודע דבר על מקום הימצאו מוזמן לדווח למדור.

עופר אשד. לצערי, עקב מגבלות גיל לא זכיתי לראות הרבה כדורסל בשנות ה-60' וראשית ה-70', ולכן נמנעה ממני החוויה להתרשם אישית מיכולת הקליעה הפנומנלית של כוכב הפועל חולון ונבחרת ישראל. אבל סיפורים עליו שמוע שמעתי, ואת נתוניו הסטטיסטיים קרוא קראתי.

תותח על היה האיש. הקלע השלישי בליגה בכל הזמנים, ומי יודע אם לא היה מגיע גבוה יותר לולא פרש בגיל צעיר יחסית. אתמול בישרו הכותרות בעיתונים כי מצבו הבריאותי קשה, ולא נותר אלא לחזק את ידיו, ידי בני משפחתו ובעיקר ידי הצוות הרפואי, ולהצטרף לאיחולים להחלמתו.

shaharhermelin@gmail.com