רותם ארליך, הידוע גם ובעיקר כרותם סחרחורת על שום מהירותו הרבה שהפילה בעבר שומרים רבה על הפרקט חסרי אונים והביאה לו אפילו זכייה בגביע המדינה עם בני-הרצליה, כתב כאן את דעתו לגבי וויל ביינום. הוא דיבר על פלוסים, דיבר גם על מינוסים, וההשורה התחתונה היתה שהוא לא ממש מבין איך מכבי ת"א השקיעה בו כל כך הרבה כסף.
ביקשתי מכם להגיב, להביע דעה בעניין ביינום, לטוב, לרע, לכל מה שתרצו. הבטחתי פרסים, מה לא. אז הנה, בתום יומיים, בחרתי את שני המיילים הכי נאים כרפאל בעיניי ושניהם יזכו בפרסים מתנת sport24 ובחולצת כדורסלע גם. כן, כן, החולצה האופנתית ביותר בשוק היום, שנותרו רק מספר מצומצם יחסית ממנה.
אוקיי, אז זה הקטע של עמי פינקל, שכותב ככה:
נתחיל מסיפור קטן דווקא על מר רותם ארליך. השנה היא 1991 (או 92'). משחק אחרון בעונה בליגה הבכירה, הפועל אילת (באולמה הביתי) נגד א.ס. רמת השרון, כאשר רמת השרון חייבת ניצחון כדי להישאר בליגה ומבחינת אילת המשחק חסר משמעות.
אילת הייתה מורכבת משחקנים כמו ג'ו דאוסן, בריאן ראוסם, "קרייזי לייזי" גורדון ואחד, שרון דרוקר. רמת השרון היתה תחת הנהגתו של לא אחר מרותם ארליך הנמרץ, שעשה וניסה ולא ויתר עד הסוף המר. כן, כן, רמת השרון הפסידו וירדו ליגה. הגעתי אז בתור ילד לחדרי הלבשה, כדי לאסוף חתימות מהאילתים, ושם ראיתי את ארליך מחזיק את הראש וממרר בבכי. הוא נתן את כולו וזה לא הספיק.
אז עברו חמש עשרה שנה (כשבאמצע ארליך עוד הספיק לשחק באילת שנה-שנתיים), והתהפכו היוצרות. רמת השרון שיחקה כמה שנים בליגת העל, ואילת התפרקה וחזרה והתפרקה וחזרה.
אז אתה אומר: 'מה הקשר, על מה הוא מקשקש, ביקשתי דעה על וויל ביינום והוא מספר לי על ארליך'. ובכל זאת, נא להירגע. האתר שלך אמנם, אבל תן לסיים. לא יפה להפריע באמצע. הנה, בוא ואני אספר לך: 15 שנה עברו וארליך עדיין בוכה. אמנם עכשיו הוא בוכה על ביינום, אבל מר ארליך היקר: זה הרבה זמן לבכות, אולי די?
וויל ביינום-שלנו שחקן צעיר, ואלוהים יודע שיש לו מגרעות. אבל שיט, מן (טוב סליחה, התרגשתי קצת, בלי שפה וולגרית) תן לילד הזדמנות. יש לו הרבה דברים טובים, ואמרת בעצמך שהוא בשיפור מתמיד. בוא נסתכל על הצדדים החיוביים. "LITTLE WILL" (כן, אתה רשאי לאמץ את הכינוי), פיתח לעצמו קליעה יפה מבחוץ וכנראה שהוא מקשיב לנבן ספאחיה, כי הוא כבר לא מחזיק בכדור 23 שניות בהתקפה.
והכי חשוב - הוא מנסה. אז רבאק, תנו לו קצת קרדיט, הוא בכל זאת משחק יותר טוב מיותם הלפרין, שלא מנסה כשכולנו יודעים שהוא מסוגל (יותם אתה תותח, תתעורר). זוהי שנתו הראשונה באירופה. וכן, אין מה לעשות, צריך זמן להסתגלות גם אם אנחנו הישראלים רוצים עכשיו ומיד.
ולסיום, אולי יש לספורט24 גם קסדות במלאי, כי איך שביינום תופס גובה הוא עלול למצוא את עצמו נופל לא טוב, ואחרי הכל לא היינו רוצים שהוא ייפצע כי אז לא יהיה לנו מה לכתוב ונאלץ לחזור לסוגיה המשעממת שקוראים לה "האח ביופורד ומסעותיו בארץ הקודש".
רוב תודות ושבוע טוב.
נ.ב. נתתי לך בסיס לרעיון 'חביב נולד' (שאהבתי מאוד), יש מצב לקבל חולצת כדורסלע? (אני בכל זאת ישראלי ואוהב דברים טובים בחינם).
ועכשיו לקטע השני שזוכה בפרס, והוא שייך לרביב בר-סלע.
ביינום שחקן אתלט וחזק
שקולע היטב מחצי מרחק
הוא שחקן צעיר שהעתיד עוד לפניו
ולא איזה שחקן קשיש עם בעיות בגב
גם אם מנסה הוא ולא תמיד יוצא
יש לזכור כי הוא מאוד רוצה
ממשחק למשחק הוא הולך ומתייעל
ולתרגילים של הקירח עם הספחת הולך ומתרגל
לכן לא כדאי לאיש הספחת
למהר
ולמצוא במקומו שחקן אחר
הקהל של מכבי ת"א אותו אוהב
ולמרות איבודי הכדור, הוא עוד יעשה להם חם בלב
נכון שבשבילם הוא בגדר חידה
אך עוד יראה להם כי הוא עושה ת'עבודה
ולזכותו ייאמר
שממשחק למשחק הוא משתפר
אם יימנע מלחדור לסל עם הראש בקיר
ספאחיה ימשיך את שירותיו להשכיר
מה גם שוויצ'יץ' הוא זה שאת המשחק מנהל
ולכן אין חשש שביינום יחליט עם הכדור להשתולל
אסכם ואומר, כי לבחור יש מושג
הוא עוד יראה לכולנו מאיפה משתין הדג
יפה, רבותיי. עכשיו כל מה שנותר לכם לעשות הוא להקליק על הבאנר של Sport24
ולהודיע לי איזה מבין ארבעת הפרסים המוצעים אתם רוצים לקבל הביתה. בנוסף, תקבלו, כמובטח, גם חולצת כדורסלע.
