עופר ינאי, דימיטריס איטודיס ופטריק בברלי בן ה-36 מזכירים לי, קצת, לא אחד לאחד, ולהבדיל, סיפור מלפני 30 שנים שבו כיכבו פאבלוס ינאקופולוס, בוז'ידאר מאלקוביץ' ודומיניק ווילקינס שגם הוא היה אז בן 36.

קצת ארוך, אז כוס קפה, עוגייה או שתיים ויצאנו לדרך.

אחורה בשנים ואנחנו בתחילת שנות התשעים. הכל התחיל מהבוס הגדול שראה כי לא-טוב. פנתינאייקוס הגיעה פעמיים לפיינל פור האירופי, אבל לא היתה באמת קרובה לזכייה. מספר פעמים הגיעה אל סף האליפות ביוון, אבל נכנעה פעם אחר פעם אחר פעם לאולימפיאקוס.

ינאקופולוס, מיליונר כמותו, לא יכול היה להבליג יותר. אחרי ששילם לזרים טובים כמו אלכסנדר וולקוב וז'ארקו פספאלי, החליט שהוא רוצה את אליפות יוון וגביע אירופה יותר מכל דבר אחר בחייו. ולנוכח שליטה מוחלטת של אולימפיאקוס במשך שנים לא נותרה בידיו ברירה: הוא הולך להביא את הדבר האמיתי:

דומיניק ווילקינס לאירופה. לאתונה. לפנתינאייקוס. הוא הולך למלא את האולם החדש והמשוכלל של הקבוצה, שנבנה לקראת אליפות אירופה ב-1995, ב-20 אלף איש במשחקים הקריטיים, ולא משנה מה אומר על זה המאמן החדש בוז'ה מאלקוביץ'.

באמצע אוגוסט 1995, שלב מאוחר יחסית בקיץ, חתם ווילקינס בפנתינאייקוס. זו היתה החתמת העונה באירופה. אלפי אוהדים, כמו שרק ביוון יכול לקרות, קיבלו אותו בשדה התעופה כמלך מלכי המלכים. כשטום צ'יימברס הגיע לארץ קצת אחריו הסתובבו אולי זבוב וחצי ברחבת מקבלי הפנים בנתב"ג.

כשהכל עוד היה בסדר ביניהם בתחילת העונה אמר מאלקוביץ' בראיון: "לא ביקשנו מדומיניק ניסים ונפלאות. הוא הגיע אלינו לא מוכן. כשחשבנו שהנה הוא מוכן, היו לו בעיות בגב והוא התאמן באופן לא סדיר. אני לא מכיר שחקן שיהיה בשיאו בלי להתאמן. אני מצפה ממנו ל-10 ריבאונדים ומשהו בין 15 ל-20 נקודות כל משחק, איש אינו מדבר על 30-40 נקודות. הוא אמור להיות מנהיג אמיתי יחד עם סטויאן וראנקוביץ' ואני חושב שבשלב הזה הוא כבר יודע מה אנחנו מצפים ממנו".

גביע האלופות נפתח ואירופה גילתה, דרך הטלווויזיה, בחור שמנמן משהו, עטוי ישבן בשרי, לבוש גופיה ירוקה, מחטיא ללא הכרה וחסר חדוות משחק. זה היה דומיניק ווילקינס. השיפור אצלו היה איטי, ממש כמו סגנון המשחק של היוונים, אולי פחות. 12 נקודות נגד ריאל, 10 נגד ברצלונה, אחר כך באו גם 20 נגד ציבונה, אבל בכבדות. "הזהו דומיניק וויליקינס?", הציבו עיתונאי יוון את השאלה על הקיר.

ואז הגיע רצף משחקים בהם הוא לא שותף. אמו חלתה, הקהל חשב שווילקינס מתכנן בריחה, הנהלת פנתינאייקוס נלחצה, והאיש לא זרק כדור במשך שבועות. לאחר שהאם החלימה והבן הספיק למשחק הביתי נגד מכבי ת"א שעות לפני מועד הפתיחה, הוא נתקל בבעיה רצינית: מאלקוביץ' לא הסכים שישחק כיוון שלא שותף בהכנות למשחק.

נגד מכבי ת"א ישב וויליקינס בצד, מקושט במשקפיים, לא קם בפסקי הזמן וכמעט שלא דיבר עם איש. פנתינאייקוס, כאילו להכעיס, ניצחה בכל שלושת המשחקים מהם נעדר. כשחזר, נגד בולוניה בחוץ, הקבוצה שוב ניצחה כהמשך לסיבוב ראשון נהדר בגביע האלופות, אבל מאלקוביץ' הראה לו עוד שריר ודומיניק נותר מחוץ לחמישייה הפותחת.

הצרות לא הרפו מווילקינס. אחרי האמא שחלתה והתאוששה, התערערה בריאותו של האביו. דומיניק יצא שוב לארה"ב, התייתם מהאב, והצטרף אל קבוצתו במדריד באיחור למשחק נגד ריאל, כיוון שסידורי ההלווייה התעכבו.

מאחר שלא התאמן לפני המשחק, שוב ישב בצד לבוש אזרחית ומנותק. ילדים הושיטו לו נייר לחתימות ודומיניק חתם. בשביל מאלקוביץ' הוא אפילו לא היה מוכן לקום לפסקי זמן. לא אחת שוטטו מבטיו באיזור גג הפלאציו ד'דפורטס של ריאל.

אחרי ההפסד לריאל וההתפרקות בבית מול ברצלונה כשדומיניק על המגרש, יצאו החוצה כל מיני סיפורים. בראיונות לעיתונות זרה הסביר מאלקוביץ' את דעתו: "ווילקינס הוא אדם לא רציני. אם העתיד שלו בקבוצה היה תלוי בי...", אמר, לא סיים, וגרם למראיין להשאיר שלוש נקודות בסוף המשפט. "יכול להיות שלפעמים הייתי צריך להוציא את השוט", המשיך המאמן, "אבל אני לא מספיק חזק כמו שמספרים עלי. אם נמשיך ככה, העתיד הקרוב עלול להיות מסובך. פנתינאייקוס אינה מאוחדת כרגע, וזה בגלל ווילקינס".

מאלקוביץ' הסתבך עם לא מעט עיתונאים ביוון, אחרי שהאשים את חלקם בכך שקיבלו שוחד מאולימפיאקוס כדי לכתוב דברי פרגון בעדה, וביקורת חריפה נגד פנתינאייקוס ונגדו אישית. "ינאקופולוס, שלח אותו הביתה" כתב עיתון אחד כשהוא מפרסם את תמונתו של המאמן, "הוא האשם בהידרדרותה של פנתינאייקוס".

ואותם עיתונאים, שאיכשהו היוו חלק בלתי נפרד מכל סיפור עסיסי בכדורסל היווני בשנים ההן, נהנו מאוד לשמוע את דומיניק מפר שתיקה אחרי ההפסד לברצלונה, ובין השאר תוקע למאלקוביץ'. "שיחקנו בקצב איטי מדי לטעמי", אמר האתלט בחסד, "וחוץ מזה", המשיך, "אני משחק בעמדה שלא תואמת את הכישורים שלי".

"אין לי מה להגיב לדבריו בקשר לקצב המשחק", החזיר מאלקוביץ', "אבל יש היום כמה שחקנים באירופה שהיו פעם גדולים מאוד, והיום יש הרבה מאוד דברים לא נעימים לומר עליהם".

ווילקינס וירה בפני העיתונות היוונית כמהת הסנסציות את "השחקנים והמאמן מתייחסים אלי כמו לכלב" אחרי הפסד ביתי לברצלונה 95:74, וגרם לבום על-קולי. זו היתה התבטאות אמיצה מהולה בדכדוך עמוק. ינאקפולוס ישב עם השחקן והמאמן, ולאחר שיחה קבע את הקנס: 50 אלף דולר. ווילקינס התלונן שיש אפליה מצד השחקנים והמאמן כלפיו, ושאם המצב יימשך הוא יפסיק לעמוד בתנאי המשמעת המקובלים. מאלקוביץ' ביקש מהנשיא להעניש את השחקן בעקבות הדברים שאמר, ולאחר שהקנס הוטל גם מנע את שיתופו של השחקן היקר באירופה במשחק הליגה נגד פאניוניוס. פנתינאייקוס הפסידה והמשבר החריף.

בגילוי לב שאינו אופייני להרבה מאמנים, מצא עצמו מאלקוביץ', בעבר מאמן ברצלונה, משוחח חופשי-חופשי עם עיתונאי ממגזין כדורסל בספרד. "כשהגעתי להסכם עם ינאקופולוס", הוא סיפר, "כבר הוחלט מי יהיה בקבוצה. יכולתי רק להשפיע בבחירת שחקני הספסל. לו יכולתי, הייתי מכוון לזר אחר ולא לווילקינס. ינאקופולוס רצה אולם מלא וחשב שווילקינס הוא האיש המתאים כדי להשיג את מבוקשו. מיסטר ינאקופולוס יודע בדיוק מה דעתי בנושא".

יותר מזה, המאמן לא לקח שבויים ואמר בראיון חד משמעית: "אני לא רוצה את דומיניק אצלי". הכתב הספרדי תיאר בראיון לאילו קמטים ועיקומי פרצוף גרם השם ווילקינס למאלקוביץ'. בוז'ה, שאהב משמעת, התנהגות מקצוענית ועבודה קשה, לא יכול היה לסבול את תחושת ה"אני יותר טוב מכולכם" שפיזר, לדעתו, ווילקינס. הסלידה מהמצב התגברה אצל המאמן בכל פעם שווילקינס החסיר אימונים בגיחותיו לארה"ב.

גם בין תומכי ווילקינס לא נמצאו כמעט כאלה שטענו כי מדובר בשה תמים הפועה להנאתו בשטחי המרעה. לאיש לא היה ספק שדומיניק הגיע ליוון בהרגשה שאירופה קטנה עליו, ושהכל יבוא לו בקלות לעומת ה-NBA. הוא חשב שלא צריך להתאמן כל כך הרבה, כדי לעמוד בדרישות שהכדורסל האירופי הציב בפניו, ובטח שלא לרוץ חמישה קילומטר כפי שהמאמן דרש משחקניו באחד האימונים, לטענתו.

בליסבון, הפסידה פנתינאייקוס לבנפיקה באחת הסנסציות הגדולות של עונת 1995/96. ווילקינס שיחק וגם חטף דאנק על הראש מז'אן ז'אק קונססאו, האתלט האולטימטיבי, שבחר דווקא בדומיניק כדי להדגים מה הוא יודע. אולי כחלק ממסע של חזרה למוטב, הגן במפתיע ווילקינס על מאלקוביץ': "הוא לא אשם", אמר, "היינו שאננים מדי וחלשים מאוד בהגנה. אנחנו, השחקנים, חייבים להשתפר בדחיפות".

22 נקודות ו-9 ריבאונדים נגד באקלר בולוניה באו לאחר מכן, ובעקבות זאת גם ניצחון חוץ על מכבי ת"א כשהוא מרביץ כאן תורה עם 28 נקודות ו-10 ריבאונדים.

מפה לשם, וגם משם לפה, המאמן והכוכב הלכו יחד יד ביד עד לזכייה בגביע אירופה אחרי ניצחון בגמר על ברצלונה 66:67, כשווילקינס נבחר ל-MVP של הפיינל פור. בליגה היוונית המלה האחרונה היתה בכל זאת ולמרות הכל של אולימפיאקוס, 2:3 בגמר הפלייאוף.

האם ינאי, איטודיס ובברלי היו צריכים להתאמץ יותר כדי למצוא פשרה, להישאר יחד, להחזיק מעמד עד הסוף, ואולי לשפר סיכויים ולשחזר את הצלחתם של ינאקופולוס, מאלקוביץ' ו-ווילקינס בזכייה בתואר ראשון כלשהו להפועל ת"א אחרי שנים רבות?

שאלה שנותרת פתוחה.