בוקר טוב, צהריים זכים, ערב צח.

לפניכם דבריו של רותם 'סחרחורת' ארליך, רכז עבר בליגת העל והאיש שהטיל זריקות קשתיות ממרומי גמדיותו בהצלחה רבה מעל ידיו המושטות של לבאן מרסר האימתני. הפעם הוא נוגע בדן שמיר וקורא לו, חד וחלק ללכת הביתה. והנה ההסברים.

"הצרות של דן שמיר מתחילות מהבניה הלא נכונה של הקבוצה ומכך שאין לו ניסיון אימון. כשלא הולך הפידבק מהשחקנים הוא שלילי, ויש הבדל גדול בין תשדורות אמונה של שחקנים כלפי מאמן שהוכיח את הצלחתו בעבר, לבין מאמן שקיבל הזדמנות ראשונה להוביל קבוצה.

הייתי בהרצליה שלשום, במשחק בין בני השרון להפועל ירושלים. השחקנים של ירושלים נראו חסרי אמונה, לא הקשיבו למאמן, שמיר איבד את הצפון ולא ניהל את המשחק נכון.

הוא לא הלך על שחקנים מסוימים, עבר מחמישייה של ישראלים לבד לחמישייה עם שלושה אמריקאים. מעבר לזה, דרור חג'ג', שהיה מצוין, לא שיחק כל הרבע האחרון. תמאר סליי, שהיקשה מעט על לי ניילון בהגנה, לא שיחק מספיק לטעמי.

אבל הרגע שבו ראיתי את הסיבה שדן שמיר חייב ללכת, היה כשעל המגרש היו חמישה ישראלים. באותו זמן ישבו כל הזרים על הספסל וגיחכו. מריו אוסטין עוד ניסה להסתיר את זה, אבל כל השאר לא נתנו אפילו את הכבוד המינימלי הזה למאמן.

טפירו, חג'ג', פניני - כל אחד מהם בזמנו הפגינו את חוסר שביעות רצונם. מהצד נראה, כי השחקנים לא רוחשים כבוד למאמן, ולי נראה שזה רק עניין של זמן עד שדן שמיר יילך הביתה. שלא יובן מכך שיש לי משהו נגד שמיר. הוא מאמן טוב ואיש כדורסל, שיודע כדורסל ועבד עם פיני גרשון ולמד גם ממנו, אבל אני חושב שהוא היה צריך לקחת קבוצה קטנה ולא את ירושלים, שם יש לחץ גדול, כסף גדול ושמות של שחקנים שהם יותר גדולים מהמאמן.

חוסר הניסיון שלו גרם לו בתוך שבועות ספורים לריב עם טפירו, ועם גולמאץ, שבטח לא היה מעז להתבטא באופן כזה בעיתון נגד ארז אדלשטיין, צביקה שרף או פיני גרשון. אני חושב שמאמן, ויהיה טוב ככל שיהיה, לא יכול להביא את שיטת המשחק שלו ולהוביל את השחקנים ואת המערכת, כשהוא לא זוכה לכבוד מהשחקנים. לכן, הוא חייב ללכת הביתה ומיד".

האם שמיר אשם? האם הוא צריך ללכת הביתה, או אולי מישהו אחר? ואולי הסגל צריך להמשיך ולרוץ כמו שהוא. הלינק המכובד 'דבר אלי יפה' ממתין לתשובות שלכם, והזוכה יקבל תיק אימונים מתנת SPORT24 וחולצת כדורסלע, שיישלחו אליו במהלך דצמבר. יש לכם יומיים להביע את דעתכם, התשובה המעניינת ביותר תזכה, שתיים-שלוש נוספות יזכו גם הן. בפרסום, לא בפרס.