אין לי יותר מדי דברי חוכמה לומר על הפועל ת"א. את כל מה שהיה לומר ולכתוב כבר אמרתי והבעתי ושפכתי על עמודי עיתון, ספרים ובאינטרנט. יש כמה פרקים מאוד אישיים מתוך 'מסביב לכדור', נניח, או 'דאנק בפרצוף', שמתארים את הרגשות הכי עמוקים שלי ביחס לאוסישקין, לשחקנים מסוימים, לקבוצה, לאווירה. ואני ממש לא אוהד הפועל ת"א או משהו.

טורים שלמים של סיפרה בסלע, שש שנים של סיקור צמוד לקבוצה הזו, הערצה עיוורת לשריף האליל ושאר תותחנים רבי הוד וחסד. הכל נגמר סופית ורשמית. היום, באופן מוזר, אני מוצא את עצמי די אדיש. קבוצה שקיימת 71 שנים נסגרת דווקא בימי חיינו. ועל הכבוד המפוקפק הזה הייתי מעדיף לוותר. אני בטוח שגם אתם.

"אין לי ראש למלים עצובות", שרה פעם עפרה חזה, סיפור עצוב מאוד בפני עצמו, וגם לי אין. אולי כי הסוף הזה היה צפוי וידוע מראש, אולי כי בהריסת אוסישקין (החלקית, תורידו כבר הכל ונגמור גם עם זה, מנוולים) היה ברור שכבר אין תקווה. אולי בגלל העונה האחרונה בנוקיה, שם אירחה הפועל ת"א משחקים לעיני 150 צופים, ושיחקה כדורסל מתיש ומעצבן רוב הזמן. כל הדברים האלה, והרבה אחרים לפניהם, תלשו ממני את טיפת החשק האחרונה להתעסק בהפועל ת"א.

לדעתי, כבר משהו כמו עשר שנים אין לי כוח אליהם, למען האמת. פחות או יותר מאז שהגיעו דמיטרי היל וקני רדפילד לקבוצה הזו והפועל התחילה לשחק נגד הירידה. אז גם אני, יש להניח, כנראה, מנפגעי שאול איזנברג. ומה לגבי העונה ההיא של אדלשטיין מלפני שלוש שנים? אם להשתמש במונח שהוא עצמו טבע השבוע בהקשר אחר, זה היה לא יותר מאשר מקסם שווא. חלום זמני שהתפרק כמו שבא, אבל ייזכר לנצח בזכות התבוסה הענקית של מכבי בדרבי באוסישקין. 25 הפרש נדמה לי, רוצו לבדוק אם בא לכם.

וכן, כן, אני יודע: לקניון ג'ונס (מימין) וג'ימי אוליבר, אנשי דינמו מסוקבה לשעבר
אצל צביקה שרף, אין שום קשר ממשי לעסק הזה, מלבד העובדה שהם יושבים פה על הספסל באוסישקין, ושג'ונס מת, אוסישקין הוחרב ועכשיו גם הפועל מתה. אוליבר, חמסה-חמסה, עדיין חי ככל הידוע.

אוקיי, אז זה היה מה שנקרא לצאת ידי חובה. ברדיו, לעומת זאת, יש גם קצת פרנסה ושם חייבים לשחק את המודאג והמיוסר, ולדווח על המתרחש, ולשאול, ולהציק, ולבכות ולשאול איך ומדוע ולמה, ואם היה גם שק-אבל מסביב סביר שהייתי נכנס לאיזו תנומת אבלות של חצי שעה או משהו. אז הנה אני אתכם, עם הפועל ת"א, ועם שלושה מוקדים: עמוס פרישמן המיתולוגי, מעוזיה סגל שנכנס לעניינים רק לאחרונה כדי לגלות שאין לו השפעה ממשית ליד איזנברג, וצביקה שרף, שאימן את ננו מרקוביץ' חסר התקדים והשריף המפואר, בין השאר.

כאן זה עמוסה.

וכאן זה מעוזיה.

וכאן זה צביקה.

וכולם מדברים על הסוף של הפועל (ואם נורא חסרות לכם כמה מלים על ספאחיה ופיליקס, שרף כבר ידאג שיהיה בסדר. פשוט תבדקו אותו).