תראו מה זה, איזה פספוס. שרון דרוקר הגיע אתמול לבלגיה, כדי להעביר את אימון הבכורה שלו באוסטנד. הערב הוא כבר ינהל את המשחק הביתי בגביע יול"ב נגד אקדמיק סופיה (שאגב, שוטה הנבואה הולך בו על אוסטנד מעל 3 הפרש ומאמין שדרוקר ינצל את היכרותו האישית עם למונט ג'ונס כדי למצוא דרך להצר את צעדיו, לקשור את רגליו, לאטום את אוזניו ולהאט את קצב פעימות לבו. לא, באמת, מה זה הקטע הזה של להצר את צעדיו, תמיד רציתי לדעת מאיפה בא בדיוק הביטוי הזה).

בקיצור, אתמול התפרסמה ידיעה שאינארס בגאטסקיס האגדי, מאמן ז'לגיריס קובנה, הולך הביתה אחרי שהפסיד בליגה לריטאס וילנה 78:93 במשחק ליגה. בגאטסקיס מונה לתפקיד לקראת סוף העונה שעברה במקום ההוא, נו, איך קוראים לו, שעזב לאמן ברוסיה וסיים את תפקידו כמאמן נבחרת ליטא אחרי אליפות העולם ביפן בספטמבר.

נו, איך קוראים לו.

את בגאטקסיס אתם ודאי זוכרים מריגה ובעיקר מזל'גיריס קובנה. הוא שיחק כאן במשחק המפורסם עם המסירה של גור שלף על כל המגרש לדריק שארפ, ולפחות עד כמה שאני זוכר הוא זה שכמעט-כמעט שפשף וקטע את מעוף הכדור עשירית שנייה לפני שנחת לידיים של שארפ. אחר כך, כששארפ כבר עלה לקליעה, זה היה קוטה הפראייר שנתן לו לזרוק. צלף בן צלפים היה הבגאטסקיס הזה.

על כל פנים, כפי שהיה ממשיך מכאן דני דבורין, לו היה נתקע וגולש למאמר ביניים מהסוג שחשפתי בפיסקה הקודמת, זה היה הפסד ראשון העונה לז'לגיריס בליגה הליטאית. בליגה הבלטית אין לה עדיין אף הפסד (0-10), אבל כנראה שחוסר ההצלחה ביורוליג (5-1 שלילי) ואולי גם דברים אחרים שאין לי מושג לגביהם גרמו לקלע האדיר לשעבר להתפטר. מי יודע, אולי גם שם מתערבים בתכנים מקצועיים ואולי הוא קיבל הוראה לשלב איזה ליטאי במקום קירק פני. ולא שאני לא יכול לקבל בהבנה הוראה מסוג זה, אבל בואו נתקדם כי הפיסקה הזו כבר נורא ארוכה לדעתי.

מה אני רוצה לומר? הלוואי שהייתי זוכר.

אהה, שאם דרוקר היה נותר פנוי להצעות רק עוד יומיים-שלושה, אולי רק עוד שבוע, הוא יכול היה לשחק אותה בענק, לחתום בז'לגיריס, לחזור לליטא אחרי פגרה ונופש של שבועיים-שלושה בישראל, ולהתחיל לתכנן איך הוא מפיל במו ידיו, את הקבוצה שהקים במו ידיו.

מה אתם אומרים, חשבתם על זה? כמה נפלא זה יכול היה להיות, אם דרוקר היה חוזר לשם, מצטייד בעוזר אחר (איזה עמי נאווי כזה, נניח, יען כי אבנר יאור כבר טרוד בהצלחתה של עירוני רמת גן), משתדרג בו-זמנית והופך למאמן יורוליג לראשונה בקריירה שלו, ומתחיל במסע הסתערות נגד נשיא ריטאס וילנה, מר ויינאוסקאס הנכבד, שהראה לו את הדרך החוצה.

הכל עניין של טיימינג בחיים. חבל.

אבל גם הג'וב באוסטנד נראה ונשמע כמו משהו מעניין מאוד. הבלגים השאירו פה רושם טוב ויש שם שני שחקנים לפחות, שאני יודע שאם הייתי מאמן בקבוצה מהרמה הזו הייתי שמח מאוד לקבל אותם בסגל. אחד הוא ואניה פליסניץ' האגדי, שהרשים אותי לאללה עוד כששיחק כאן עם ריפלקס בלגרד ב-2004, והשני הוא לאבור פוסטל שמוצא חן בעיני כבר שנים.

אז מסור ד"ש לשני אלה, דרוקר, ותתחיל לעבוד על הג'וב לשנה הבאה בקובנה הבנויה. שהרי מן הידועות היא הקלישאה, שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא.

ובהצלחה הערב נגד כל הסטויקובים והנגר ההוא מהפאול, מאטה סקלין ההולך ומידרדר. נקום בבולגרים על אשר עשו בני עירם מצסק"א ליעקב ג'ינו החביב, הסח את אמרותיו ופרשנויותיו, אגב וללא קשר לכלום, במעין מתק שפתיים שאינו נהיר ואף אינו מקובל במקומותינו ומוזר במיוחד.

כך או אחרת, אחרת או כך, בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח לכולכם.

אהה, ולמאמן ההוא קוראים אנטנאס סירייקה, נו. ידעתי שזה יבוא ברגע האחרון. ממש Clutch writer.