לפעמים אומר לי שחר הרמלין, אשף הכתיבה ההוא מפינת השחר העולה, שמעניין לדעת אם אנשים קוראים מה שאנחנו כותבים. זאת אומרת, אין כאן פורום, אין כאן טוקבקים, לא עשינו פרסום מי יודע מה לאתר, אין כאן בדרך כלל סקופים מרעישים אלא סטטיסטיים בלבד. והרמלין תמה, תמה מאוד. ושואל: האם אני בעצם כותב לעצמי? כלומר, אני זה הוא. לא אני, כן? אני בטוח שהבנתם. נותן לכם את כל הקרדיט.

נזכרתי בדברים שלו בעת הבדיקה החודשית, פלוס-מינוס, בנתוני הכניסות לכדורסלע. ונתקלתי שוב במשהו שכבר סיפרתי לכם עליו מזמן, וסיקרן אותי כבר אז. קצת קשה להאמין, כי צנועים וקטנים ומאוד לא תחרותיים אנחנו במקרה הזה, אבל אנשים מגיעים אלינו מכל העולם. האמת, לא היינו מאמינים.

למשל, 197 אנשים מאירופה נכנסו מיום ראשון ועד יום רביעי. הדגש הוא לא על המספר, אם לא הבנתם עדיין. ואין פה תחרות עם אף אחד, גם אין לנו מושג אם זה הרבה מעט, אבל 189 מאירופה ממש זכרו את קיומנו, בעודם חיים באיזו שדרה קסומה לא רחוק מגדות הדנובה?

נאה כרפאל.

ויש אפילו חלוקה: הולנד עם 111, גרמניה עם 23, אנגליה 16, שוויץ 15, שבדיה 14, איטליה 6, בלגיה 3, נורבגיה 2, הונגריה, אוקראינה, צרפת, יוון, אוסטריה, דנמרק וספרד – 1 כל אחת.

הולנד? מה יש לנו עם הולנד? היתה לי שם פעם מאהבת או משהו?

גרמניה? כאילו, מה?

אנגליה? אין הסבר.

שוויץ? אהה, זה בטח רוז'ה-שלנו שיושב הרבה מול המחשב עכשיו, כי יש פגרה.

שבדיה? אולי יונתן שולדברנד, כנראה שהוא, כן.

איטליה? ככל הנראה צמד הדייוידים, בלאט שנהנה לקרוא פה ושם על טרוויזו-שלנו, ובלות'נטל שמעדיף לעבוד על העברית שלו איתנו.

בלגיה? נו, זה ברור. שיבק, שלף ועמית תמיר. תראו שמהשבוע הבא יהיו שם ארבעה. דרוקר יצטרף.

וזה לא נגמר בזה.

היו לנו השבוע
אחד מאוסטרליה ואחד מניו זילנד. אחד מסין ואחד מדרום קוריאה. שניים מארגנטינה ו-375 מארצות הברית. מניו יורק, ג'ורג'יה, קליפורניה, אשינגטון.

טוב, יש בין 375 האלה גם הרבה חבר'ה מדאלאס ומהלייקרס שמקבלים כאן שבחים.

פששש, כדורסלע חי וקיים. הזייה מקרית מפרי מוחו הקודח של הנשיא, הפכה למציאות ברסמי. איזה קטע. רגע, שחר, תגיד רגע, הסיני ההוא שנכנס השבוע לאתר, יכול להיות שזה הבחור פה בצילום? תציץ רגע, בחייך.

אה, לא? טוב, חשבתי. אוקיי. בכל אופן, קצת
מוזר, אין לנו אף אחד מאפריקה. לא מצפה לשום דבר מהמצרים או מהלובים או האלג'יראים, אבל בהחלט ננזוף בהזדמנות הראשונה בטונג'י אווג'ובי ובעוסמאן סיסה, על שאינם מבצעים את המוטל עליהם, ואינו מעדכן את בני משפחתם הרבים בניגריה ובמאלי, על אודות קיומנו. לא נסכים לפדיחה כזו גם בבדיקה הבאה שנערוך, אי-שם בינואר.

וכל השאר, די רבים למען האמת, עושים את זה מתחומי ישראל.

אז שחר, שתדע. לא ברור איך, למה ומי, אבל אנשים קוראים אותנו. אז בוא נמשיך, אה?